מכבי חיפה ובית"ר ירושלים הוציאו את כל מה שהיה להן במחצית הראשונה ביניהן. הירוקים בעיקר, סחטו את כל החומר שהיה בשפופרת, אבל זה היה מתוך אמונה שזה יספיק כדי לסיים את העבודה אחרי 45 דקות. אלא שחיפה של העונה יודעת להתחיל טוב ומתקשה לסיים. כמו קבלן שלד, שמפנה את הבית לאנשי מקצוע אחרים כשהוא מסיים את עבודתו.
דיא סבע כבש בדקה התשיעית את הראשון ואחריו דין דוד החמיץ שלוש פעמים מול מיגל סילבה. חיפה לחצה, דחפה, הוציאה את כל החומר כדי לסיים כמה שיותר, אבל כשזה לא קרה, טעות אחת של קני סייף סידרה לסילבה קאני את השוויון (39). עוד בתוספת הזמן, עומר אצילי עם דם קר כקרח כבש מהנקודה הלבנה (45+2) את המהפך של בית"ר ירושלים ולא חגג.
כשאצילי היה במכבי חיפה, הקבוצה שלו ידעה לסיים מחצית כזאת עם 0:4, אבל זו הנוכחית כובשת אחד וזורקת את כל שאר המצבים למכולה. המשחק כולו סחט את כל הפוטנציאל שבו במחצית הראשונה. בדקה שנותרה גם חיפה קיבלה פנדל וליאור רפאלוב הוריד את הקבוצות ב-2:2.
אחרי מחצית כזאת, כל קבוצה ניסתה להוציא את מה שנשאר בשפופרת שלה וזה לא היה הרבה. בית"ר ניצלה את העובדה שחיפה הוציאה את כל האנרגיה במחצית הראשונה והשתלטה על העניינים. שתי הקבוצות החמיצו מצבים טובים, עד שקסנדר סברינה המחליף קבע 2:3 דרמטי (79).
אז מה הבעיה של מכבי חיפה הנוכחית? היא לא יודעת גם לשמור על הקיים. היא סוחטת את כל מה שיש לה ואז משלמת את המחיר. הפעם היא ספגה בתוספת הזמן משער של לי און מזרחי בדרך ל-3:3. כל אחת מהן הסתפקה בנקודה ואת המאבק ביניהן על אירופה הן ימשיכו עד הסוף, כנראה. השאלה היא מי תצליח לסחוט מהשפופרת כמה שיותר.
