הם בדיוק בגיל שבו חבריהם משרתים בצבא והם כולם מכירים כאלו שנפלו או נפצעו. הם הגיעו לאירוע הגדול בתבל כאשר הם מוקפים באבטחה של מעל 40 מאבטחים חמושים. הם באים ממדינה שבהתאחדות שלה לא מסוגלים אפילו לקרוא תקנון באנגלית. על אף שישראל במשחקים האולימפיים, אין לה אפילו שופט או קוון בתחרות, ואפילו לניו זילנד יש. כי איזה שופט יש בישראל שמתאים לרמה הזאת? על הנייר, חוץ מעיראק שנמצאת שנים כבר במלחמת אזרחים, אנחנו לא באמת יותר טובים מאף נבחרת.
אבל כבר מזמן שמנו לב שיש בהם משהו שונה, בדור השחקנים הזה. שמנו לב שהם לא נשברים בקלות, שהם באים עם ביטחון אבל עם צניעות. שכרגיל מיהרנו לתייג אותם כ'דור הטיק טוק' והאינסטגרם, למרות שבניגוד לדורות הקודמים הם עד כמה שידוע לנו לא הולכים חמישה ביחד לנערה אחת כמו שעשו פעם בנבחרת הצעירה, לא מסתובבים עם נערות ליווי כפי שעשו פעם בנבחרת הבוגרת ונכון לעכשיו גם לא מתנהגים באופן אצילי, אבל במובן הטוב של המילה.
אמש מול מאלי הכל כך עדיפה בכל אספקט הנבחרת שלנו הוכיחה גם בגרות מנטלית, צמד מילים הכי לא מאפיין של הכדורגל הישראלי, והצליחה לחלץ נקודה בטורניר האולימפי היוקרתי. זה יכול ללכת לכאן או לכאן, אבל לשם שינוי ואולי אנחנו הוזים, פתאום זה מרגיש שיש עתיד לכדורגל הישראלי. ומתי בפעם האחרונה הרגשנו ככה?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו