בזמן שנבחרת ישראל עושה מאמצים כבירים להגיע סוף־סוף לטורניר גדול, גם נבחרות קטנות אחרות מנסות לעשות היסטוריה ולהעפיל ליורו 2024. אחת מהן היא זו של קזחסטן, שאמנם הפסידה ביום חמישי לפינלנד, אבל עדיין נמצאת בתמונת העלייה מבית לא פשוט, שכולל גם את דנמרק.
היום הם יהיו חייבים לנצח בבית את צפון אירלנד.
מי שמכיר מצוין את הכדורגל הקזחי הוא הבלם עופרי ארד, שכבר יותר מחצי שנה משחק בקייראט המקומית כמושאל ממועדון נעוריו מכבי חיפה. הוא עד לצמיחה של הענף במדינה המרוחקת.
"הנבחרת הקזחית מעולה ורוב השחקנים משחקים בזירה המקומית, מה שיכול לספר כמה שהליגה פה טובה ומוכשרת", אומר ארד בשיחה עם "ישראל היום", "הם אפילו ניצחו את דנמרק, שנבחרת ישראל יודעת את העוצמה שלה. אני לא יודע לומר אם יש איזו נקודה שגורמת להם להשתפר, אבל אני יודע שהם מאוד מגובשים".
מה יחסי הכוחות בין ליגת העל בארץ לזו הקזחית?
"קשה להשוות. הליגה פה מאוד חזקה ופיזית, מאוד מהירה, אבל פחות טכנית מהליגה הישראלית. ועדיין לכל קבוצה יש התקפה מצוינת. ההבדל העיקרי הוא שכאן כל הקבוצות טובות ודי שוות ברמה, וכולן יכולות לנצח את כולן, לעומת הליגה הישראלית שיש בה 3-2 גדולות שקשה לנצח אותן".
כמה קייראט רחוקה מהמועדונים שמובילים את הליגה כרגע?
"קייראט זה המועדון הכי גדול בקזחסטן, עם התנאים הכי טובים, ולא אגזים אם אומר שאלה תנאים ברמה של הפרמייר ליג. זה מטורף. אין דבר שמתקרב לזה בישראל. המועדון עבר שנתיים לא טובות מקצועית, אבל הוא בונה קבוצה לשנים קדימה. רוב השחקנים הם ילדים חסרי ניסיון, שהמועדון רוצה שהם יצעידו אותו קדימה עוד כמה שנים. מה שחסר לנו השנה כדי לקחת את האליפות זה הניסיון, אבל הקבוצה מוכשרת מאוד".
יציאתו של ארד לליגה הקזחית היתה מפתיעה, אבל ההחלטה להגיע לשם הגיעה אחרי שהבין כי זה המקום הכי טוב בשבילו בשלב הזה של הקריירה: "היו לי הצעות מהארץ, אבל בגלל האהבה שלי למכבי חיפה לא הייתי מסוגל לראות את עצמי בקבוצה אחרת בישראל. כשבקייראט הסבירו לי על הפרויקט ואמרו שהם רוצים שאביא מהניסיון שלי כדי לעזור לצעירים להתפתח, אהבתי מייד את הרעיון. הם הראו לי שהם נותנים לי את המפתחות מההתחלה וסומכים עלי, וזה משך אותי. מובן שביררתי על המועדון לפני כן וקיבלתי חוות דעת חיוביות מאוד מאנשים בכירים שמכירים את הכדורגל פה - כל מה שאמרו לי זה נכון. מדובר באמת במועדון עצום".
איך היתה ההתאקלמות?
"כרגע אשתי איתי. אנחנו ביחד כל היום עם הילדה. אנחנו נהנים מאוד, מטיילים בזמן הפנוי ורואים את העיר. העיר מהממת, עם מגוון רחב של אטרקציות ומקומות יפים לראות, אז אנחנו מבסוטים מאוד".
לאחרונה מאמן קייראט החל להשתמש בך כקשר אחורי וגילית יכולת טובה. ספר על השינוי.
"היתה לנו בעיה בקישור והמאמן חיפש פתרון ונתן לי הזדמנות, ומאז אני משחק בתפקיד הזה ומשתפר ממשחק למשחק, מביא אגרסיביות ושקט עם הכדור. אני שמח שאנחנו בגרף עלייה של ניצחונות מאז. אני מקווה שמי שצריך יראה את זה, ואני שמח שיש לי עכשיו שני תפקידים. זה יכול לשמש אותי בהמשך לצורך של כל מאמן".
ארד התמודד בשנים האחרונות עם המון קשיים, מקצועית ואישית. בזמן שמכבי חיפה חזרה לעצמה ותפסה את מקומה כקבוצה הגדולה בישראל, זכתה באליפויות והגיעה לליגת האלופות, ארד נפרד מאביו עודד שנפטר אחרי מאבק עיקש ואמיץ עם מחלה קשה. השנה הוא אף נאלץ לשהות בחו"ל בזמן האזכרה: "זה היה קשה מאוד. עליתי בזום לשיחה עם המשפחה והתפרקנו פה".
בזמן שרוב השחקנים נהנים מהנוחות של להיות חלק ממועדון גדול, האופי השונה של ארד לא אפשר לו זאת. כשראה בתחילת העונה שעברה שאינו מקבל את כמות דקות המשחק שציפה לה, יצא כאמור לקזחסטן. "אבא היה שמח בהחלטה הזאת ואני מאמין גם שהוא כיוון אותה. אני שמח שהוא ראה אותי מצליח בשנה האחרונה שלו ושהגשמתי לו חלומות. המשפחה היתה בהלם כשאמרתי שאני עובר לפה, אבל הם תמכו בי ללא עוררין, במיוחד אשתי, שהיתה בחודש השביעי של ההיריון - היא אמרה לי: 'טוס, אני אסתדר לבד, העיקר שתהיה מאושר'".
על האפשרות לחזור למכבי חיפה בתום תקופת ההשאלה בדצמבר, על רקע יציאתו של עבדולאי סק לאליפות אפריקה, ארד לא מרחיב: "נסיים את העונה ונראה". לעומת זאת, על הרצון לחזור לנבחרת הוא שמח לדבר: "זה חלום ילדות. כל פעם שהייתי שם הלב התמלא גאווה. עשיתי את המעבר הזה כדי לקבל חשיפה ושיראו אותי משחק, והלוואי שזה יעזור לי לחזור לנבחרת. זה כבוד גדול לייצג את המדינה".
מחר אתה בן 25, עד כמה אתה יכול להשתפר?
"יש לי עוד המון לאן להתקדם, זה אף פעם לא נגמר. אני מאמין שבעתיד אחזור לתודעה ואראה מה שיש בי".
איפה תהיה בעוד שלוש שנים מהיום?
"מקווה שעם עוד ילד או שניים, מאושר, וגם כמה שיותר גבוה מקצועית".