הכדורגל הישראלי שבע אכזבות ולא רק ברמת הבוגרים. היו לנו הבלחות בגילאי נערים, בעיקר זכורה הנבחרת של בני טבק משנת 1996, כשיוסי בניון ושלומי דהאן כיכבו על כר הדשא מול גרמניה והנבחרת סיימה במקום השלישי ביורו, אבל זהו בגדול.
נבחרת ישראלית מעולם לא ניצחה ביורו עד גיל 19, ובטח ובטח שלא העפילה למונדיאליטו - אליפות העולם עד גיל 20. יותר מזה, ככל שהשנים חולפות, כך גם גוברת התחושה שהכדורגל האירופי מתקדם בצעדי ענק ואנחנו במקרה הטוב דורכים במקום. זה ודאי נכון לכמות השחקנים הרשומים בהתאחדות, איכות המתקנים, והתפיסה העקומה של מקומה של הליגה שלנו ביחס לליגות אחרות ומטרתה האמיתית, שהיא אמורה להיות ליגה שנותנת במה לשחקנים צעירים - כדי שיצאו מהר ככל האפשר לליגות איכותיות יותר מעבר לים.
אבל משהו טוב קרה פה בשנים האחרונות, גם ברמת ההתאחדות ובעיקר ברמת הקבוצות. מספר מחלקות נוער עשו צעד משמעותי קדימה ברמת האימון וההכשרה, וגם בהתאחדות אורן חסון החליט להשקיע יותר כספים במחלקות הצעירות ועשה מהפך בצוות המאמנים ובמעטפת שניתנת לנבחרת,והתוצאות הגיעו מהר מהצפוי.
בניגוד ליורו הצעירות ויורו הנערים שם משחקות 16 נבחרות, ליורו נוער העפילו רק 7 נבחרות כשהשמינית היא המארחת סלובקיה. עצם ההעפלה לאליפות היוותה הישג אדיר לנבחרת של אופיר חיים, בטח אם ניקח בחשבון שמעצמות כדורגל כמו פורטוגל, ספרד והולנד נשארו בבית.
אז מה שונה בנבחרת הזו מנבחרות אחרות, אולי מוכשרות לא פחות, שגרם לה להגיע לפיינל פור אירופי ולמונדיאל היסטורי?
1. הגישה של המאמן והצוות – מבחינה טקטית, הנבחרת עשתה עבודה נפלאה. חיים הלך על מערך התקפי של 4:2:1:3, עם תבניות יפות של הנעת כדור ורצון לתקוף ולהניע כדור גם תחת לחץ. מבחינה הגנתית, הנבחרת הראתה דקות רבות של לחץ גבוה, כשהמסר שעובר מהטקטיקה הזו הוא ביטחון של הצוות ביכולות של השחקנים וחוסר פחד מהיריבה.
לא בכדי הנבחרת ידעה לצאת מפיגור מול סרביה, להתאושש מהאכזבה שהייתה אחרי שער שוויון שספגנו בדקה ה-93, ולהתמודד בצורה מרשימה עם נבחרת אוסטרית מצוינת.
חיים ניהל מצוין את המשחקים, הרגיש את השחקנים וגם כשהיה צריך לעשות מהלך לא שגרתי, כמו חילוף בעמדת השוער אחרי משחק הפתיחה, הוא הלך עליו כי זה היה הדבר הנכון לעשות. המאמן והצוות גם הבינו, שאם הכוח שלנו הוא בכישרון בחלק הקדמי, אין שום היגיון בהכנסת עוד שחקן הגנה פחות טוב, על חשבון שחקן התקפה איכותי, גם אם זה אומר שנהיה מעט יותר פגיעים מאחור. ולכן, למרות שהנבחרת ספגה 4 שערים מול יריבותינו על המקום השני, היא הבקיעה שישה ועלתה בצורה מרשימה.
2. למרות היותה של הנבחרת הצעירה בטורניר, כששבעה משחקניה שייכים לשנתון 2004 ויכולים להשתתף גם באליפות הבאה, לשמחתנו, אולי גם בגלל הקורונה, רבים מהילדים כבר קיבלו דקות בוגרים וחלקם גם דקות משמעותיות. קשה מאוד לשחקני נוער, שמשחקים ברוב העונה על דשא סינטטי ובקצב נמוך, להתמודד עם שחקנים, גם אם הם בני גילם, שמשחקים באופן קבוע בקבוצות בוגרים, גם אם אלו קבוצות שניות או קבוצות מליגות נמוכות.
מחמאות מגיעות לזיו אריה, שנתן דקות משמעותיות לילד בן 16, אחמד סלמן. למלאדן קרסטאיץ', שאני בספק אם היה מאמן אחר שהיה מאמין ככה בכישרון המיוחד, אוסקר גלוך, ואומר לו שהבמה שלו והוא יכול להתחיל לרקוד. הדברים נכונים גם לקובי רפואה, שלא חשש לתת לבלם בן 19, סתיו למקין, להחזיק לו את ההגנה.
אולי אחרי האליפות הזו, יבינו מאמנים נוספים אין סיבה לחשוש לתת את המפתחות לילד מוכשר מהנוער, בטח במחלקות הנוער החזקות. גם אם ההתחלה תהיה לא פשוטה, עם קצת סבלנות ואמונה הרווח יהיה כולו שלנו.
ההבטחות נשארו על הנייר: מה קורה היום עם כוכבי נבחרת הנוער במונדיאליטו?
בקרוב על המסך: סרט תיעודי על ההיסטוריה של נבחרת הנוער של ישראל במונדיאליטו
פרסומת | פתיתים של תקווה
"אליניב ברדה חשוב, המועדון יותר": איך יראה העידן החדש בהפועל באר שבע?
"נמנע לינץ'": בעולם מזדעזעים מהניסיון לפגוע בשחקני נבחרת הנוער של ישראל
שימו לב לשמות – צרפת, איטליה, אנגליה וישראל. אנחנו שם עם הגדולות ביותר וגם אם מדובר בגילאי נוער, זהו הישג כביר לכדורגל הישראלי. עכשיו רק נותר לקוות שנדע למנף את האליפות, נעודד יציאה של שחקנים לליגות בכירות באירופה וכמה שיותר מוקדם, ואולי בעתיד הילדים הנפלאים הללו יעשו היסטוריה גם בגיל בוגרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו