מבין כל השחקנים שצירפה לאחרונה בית"ר ירושלים (והיו לא מעט), רק על אחד שילמה הקבוצה דמי העברה - אפונסו טיירה. הקשר הפורטוגלי אמנם לא הצליח לעזור לירושלמים להשיג נקודות בשני המשחקים הראשונים של העונה - ויקווה לעשות זאת הערב נגד הפועל חיפה - אבל הוא מיועד להיות הברומטר של בית"ר במרכז השדה.
"ברגע שהסוכן שלי, אבי נמני, התקשר ואמר לי שיש הצעה מבית"ר, ישר אמרתי כן. לא חשבתי לרגע", סיפר טיירה בראיון מיוחד ל"ישראל היום", הראשון שלו כשחקן בית"ר ירושלים. "כבר בשבועות הראשונים שלי בישראל, כששיחקתי נגד בית"ר, הבנתי כמה זה מועדון גדול. הקהל של בית"ר הכי אמוציונלי בישראל, ואולי לא רק בישראל. הם תומכים בקבוצה הרבה מעבר לכל האוהדים האחרים שראיתי".
לראיון מגיע טיירה מלווה באשתו הטרייה, מריאנה, שלה נישא הקיץ. "אני לא מרגישה יותר מדי את הריחוק", היא מספרת, "כמה פעמים בשנה אני טסה לפורטוגל למשפחה ולעניינים של העסק שלי, שאני רוצה לקדם גם בישראל. בעלי פחות טס". השניים מתכוונים ללמוד בקרוב עברית - "בק"ש לא מצאנו שום מורה שילמד אותנו", צוחק טיירה - אבל עוד לפני כן הם רוצים למצוא דירה, שכן עד כה הם מתגוררים במלון בירושלים.
"צריך קצת סבלנות"
הרזומה של טיירה מבלבל מאוד. הוא שיחק במחלקת הנוער של ספורטינג ליסבון, משם הדרך לנבחרות הצעירות של פורטוגל היתה קצרה, אבל אז משהו נעצר. הוא יצא לקורדובה מהליגה השנייה בספרד, לאחר מכן שב לפורטוגל, לליגה השנייה, עד שחזר לתודעה באשטוריל מהליגה הראשונה בארצו, וממנה עבר לעירוני ק"ש. "היתה לי התחלה קשה בקריירה", מודה הקשר, "לקח לי שלוש שנים להחזיר את הקריירה שלי למסלול הנכון".
טיירה (משמאל). שואף להיות בצמרת // צילום: אלן שיבר
להגיע לישראל בשנה שעברה לא היה לרדת ברמה?
"אחרי שלוש שנים באשטוריל הגעתי למצב שאני צריך לקבל החלטות בנוגע להמשך הקריירה. אנשים ידעו מי אני, כבר לא הייתי חדש בליגה, ואז יש לך שתי אופציות בפורטוגל: לעבור לקבוצה גדולה יותר או להיתקע ברמה הזאת לשאר הקריירה. הייתי קרוב להצטרף לבראגה, אבל זה לא קרה, וככה החלטתי לצאת לשחק במדינה אחרת. קיבלתי הצעות מקבוצות קטנות מפולין ומיוון, אבל אלה לא היו קבוצות שיכולות להילחם בצמרת או להגיע לאירופה, כמו עירוני ק"ש. אמנם סיימנו את העונה שעברה במקום ה־7, אבל המטרה היתה לסיים במקומות 5-4".
איך אתה מסביר את זה שלא היית מוכר לפני שהגעת לבית"ר?
"ק"ש לא היתה קבוצה מרשימה בשנה שעברה. נייג'ל האסלביינק הוא שחקן שמבקיע שערים ותמיד יש סביבו הרבה תקשורת, כך שזה שונה ממני. בסגנון המשחק שלי אני לפעמים תופס את העין בפעולה אחת שכולם יזכרו, אבל בהרבה פעולות זה לא משהו שיתפוס את העין לאוהדים".
אתה מודע לציפיות שיש ממך בבית"ר?
"כן, בגלל קלאודמיר פריירה. זה נורמלי לחלוטין שינסו לעשות השוואות בינינו. אני רק יכול לברך אותו על מה שהוא עשה בשנה שעברה, כי להבקיע עשרה שערים מהעמדה הזאת זה מדהים. אני יכול להבטיח לאוהדים שהם לא יתגעגעו יותר לקלאודמיר, אני לא מפחד להיכנס לנעליים שלו".
נעשו הרבה שינויים בקבוצה, כמה זמן ייקח לה להתחבר?
"הרבה שחקנים הלכו והרבה באו. כשדבר כזה קורה מועדון צריך זמן. המציאות היא שיש שחקנים שבשבילם אלו השבועיים הראשונים בקבוצה, וחייבת להיות סבלנות. זה לא אומר שאנחנו רגועים, אבל צריך שתהיה קצת סבלנות".
קלאודימיר (מימין). "נורמאלי שיעשו השוואות בינינו" // צילום: אלן שיבר
מה המטרות של בית"ר העונה?
"מה שאני מרגיש מהרגע שהגעתי מהבעלים ומשאר הצוות זה שאנחנו הולכים לכיוונים טובים. ברור שהמטרה הגדולה היא אליפות. בעונה שעברה המועדון היה קרוב לזכות בתארים, והשנה נילחם עליהם בכל הכוח".
אתה מאמין שהסגל הזה יכול להצליח יותר מזה של העונה שעברה?
"כן. בגלל השחקנים החדשים שהגיעו ובגלל המסר שהבעלים החדש הביא, שהולך להיות כאן מועדון מסודר. יש לנו מאמן מצוין, שאנחנו יודעים מה הדרישות שלו ושתמיד דוחף אותנו ל־100 אחוז. כל הדברים האלה הם הבסיס להצלחה בטווח הארוך. בטווח המיידי, ברור שאנחנו צריכים לנצח כל משחק. הסגל הנוכחי שלנו די דומה ברמה לסגלים של מכבי ת"א והפועל ב"ש".
"אדריאן סילבה שחקן אדיר"
לפני כמה שבועות, בפגישה עם נציגי לה פמיליה, הצהיר הבעלים משה חוגג על כוונתו להביא בעתיד שחקן מוסלמי לבית"ר. כשאני שואל את טיירה על הנושא הוא לוקח נשימה ארוכה, חוזר על השאלה, ואז מספק תשובה מפתיעה: "מנקודת המבט שלי, הדרך שבה הבעלים הציג לאוהדים את האפשרות שהוא יביא שחקן מוסלמי היתה רק כדי להראות להם שיש לו רעיונות שונים, חזון שונה ושהוא רוצה שהמועדון יחשוב מחוץ לקופסה. אני לא יודע לנתח אם הרעיון עצמו נכון או לא. מהבחינה ההיסטורית של המועדון זה יהיה צעד מוזר מאוד עבור רוב האנשים בירושלים ועבור האוהדים. את כל הדברים האלה צריך להביא בחשבון לפני שעושים או לא עושים צעד כזה, כי לא מדובר רק בלהביא שחקן טוב. הדברים האלה בידיים של הבעלים והוא צריך לבחון את התגובות של הקהל. אם זה עדיין מוקדם או הרגע הנכון להביא שחקן מוסלמי לבית"ר - רק הבעלים יודע".
מה חשבת על זה שחוגג החליט שלא יהיו אימונים בשבת?
"הגעתי לישראל לפני כשנה, ומהר מאוד הבנתי שהתרבות במדינה היא סביב היהדות והמסורת. כל החודש האחרון אני יודע שהולכים לתפילות ולכותל המערבי, והעניין שלא יהיו אימונים בשבת ויכבדו את השבת הולך יד ביד. במקומות אחרים בעולם זה לא היה קורה, אבל כשאתה מתחבר למדינה אתה מצליח מבין כמה המסורת חשובה לאנשים, וזה מאוד הגיוני, במיוחד בעיר כמו ירושלים".
אדריאן סילבה במדי לסטר נגד מנצ'סטר יונייטד. לא הצליח בישראל ומשחק בפריימרליג // צילום: רויטרס
למה רוב השחקנים הזרים לא מצליחים להישאר כאן יותר משנה?
"הרבה מזה תלוי בשאלה מאיפה אתה מגיע. אתה חייב להיות אדם שיכול להתאים את עצמו למדינה, אבל העניין המרכזי שגורם לקשיי התאקלמות זה שישר מצפים ממך לחולל שינוי. בתור זר, אי אפשר להגיע כשחקן משני, חייבים להיות ברמה יותר גבוהה מכל השחקנים. מהרגע הראשון יש ציפיות ולא כל אחד יכול להתמודד עם דברים כאלה".
רוב הפורטוגלים שהיו כאן נכשלו, לדוגמה אורלנדו סה ורובן מיקאל.
"שניהם שחקנים מדהימים, ושכחת את אדריאן סילבה, שהוא שחקן אדיר שלא הצליח במכבי חיפה ותראה איפה הוא היום (לסטר, ש"א). אגב, במקרה של אדריאן, לדעתי הוא הגיע לכאן צעיר מדי. לפעמים הקבוצות מפספסות חלק מהזרים, אבל מצד שני כזר אין מה לעשות, ישר צריך לספק קבלות. יש שחקנים שלוקחים את המנהיגות ויש כאלה שזקוקים ליותר זמן, במיוחד אם הם בני 20-19. אני חושב שצריכים קצת יותר סבלנות עם זרים, אבל יש קבוצות שאין להן זמן".
למה לדעתך נבחרת ישראל נכשלת שוב ושוב?
"אתם משחקים באירופה, קבוצות ישראליות משחקות במפעלים אירופיים בכל שנה, אבל השחקן הישראלי לא נחשב אירופאי ויותר קשה לו לצאת לשחק בחו"ל. אני, כפורטוגלי, יכול ללכת לכל מקום באירופה מבלי להיחשב זר, וזה קצת לא פייר כלפי השחקן הישראלי. הליגה הישראלית לא ברמה הכי גבוהה, וצריך כמה שיותר שחקנים שייצאו לליגות האירופיות, יצברו ניסיון ואז יעברו לנבחרת. בנבחרת ישראל אחוז השחקנים שמשחקים באירופה הוא מינורי, וזה חייב להשתנות".
באופן אישי מה החלום הגדול שלך?
"כשהגעתי לכאן המטרה היתה להיות בטופ של הכדורגל הישראלי. אם בעוד כמה שנים אהיה בליגה אחרת, ארצה להיות שם בטופ, להרגיש שאני הקשר הכי חזק בליגה. שיחקתי בנבחרת בגיל צעיר וזו חוויה מדהימה, אם אגיע לנבחרת זה רק בדרך הזאת. הייתי רוצה לשחק בעתיד באיטליה".
משה חוגג. בבית"ר הולכים לכיוונים טובים // צילום: אורן בן חקון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו