די לצביעות. אנו מכריזים בזאת על הקמת התנועה לביטול אי החגיגות אחרי שערים מול קבוצות השחקנים לשעבר. עד מתי הדבר המגוחך הזה עוד יימשך?
במילניום הקודם, מעבר של שחקנים ישראלים שמזוהים עם מועדון אחד למועדון יריב היה נדיר וכמעט לא קרה. כשכבר קרה, אפשר היה אולי להבין מדוע שחקנים לא רוצים לחגוג מול הקהל שתמך ודחף אותם במשך שנים.
מה שקורה בשנים האחרונות זה משהו אחר לגמרי. הניידות של שחקנים בין מועדונים יריבים היא גבוהה. גילי ורמוט היה קפטן של הפועל ת"א בדרבי ולמחרת חתם על חוזה במכבי ת"א.
עומר אצילי כבש שלשום צמד נגד בית"ר ירושלים ולא חגג. לאחר המשחק הסביר ש"בבית"ר היו לו שלוש שנים נהדרות, לכן לא חגג". נו באמת. אפשר לחשוב שאצילי גדל על ברכי התורה של זאב ז'בוטינסקי, חבר במרכז הליכוד ועושה ארוחות שבת אצל עוזי גופיה.
אצילי שיחק שלוש שנים בבית"ר. לא גדל במועדון, להפך, הוא שיחק בגיל צעיר במכבי ת"א. בשנה האחרונה שלו בבית"ר הוא הסתבך, כצפוי, עם טביב וישב הרבה ביציע. אוהדי בית"ר שרקו לו בוז לפני המשחק, במהלכו ואחריו. הוא לא סמל בית"רי. חלאס עם ההצגות האלה. תחגגו ותשמחו.
לוזון. בבית"ר צריכים לקבל החלטה מיידית בנוגע למאמן // צילום: אלן שיבר
לא צריך להגזים עם תנועות פיו פיו מול שער אוהדי האקסית, אבל תחגגו כאילו אין מחר, וגם כאילו אין אתמול.
דוחים את הקץ. הפועל חדרה, עם תקציב של 9 מיליון שקלים, מוליכה את ליגת העל עם 16 נקודות מ־18 אפשריות. 13 מקומות דרומה ממנה, בית"ר ירושלים נועלת את הטבלה עם ארבע נקודות בלבד. ותקציב של 50 מיליון שקלים.
בבית"ר יכולים לדבר כמה שהם רוצים על כך שהקבוצה נבנתה מאוחר וצריך לחבר ולהדביק. שום דבר מזה לא מצדיק את היכולת הדלה, קצב צבירת הנקודות העלוב וההתבטלות הטקטית, שבוע אחרי שבוע.
בבית"ר צריכים לקבל החלטה מיידית לגבי עמדת המאמן. לא לחכות למשחק בעוד שבועיים. או שנותנים לגיא לוזון את המושכות ומורידים מהפרק את שאלת מעמדו, או שנפרדים לשלום ומחליפים במאמן שיוכל לעבוד עם חומר הגלם הזה כבר עכשיו, תוך כדי פגרה.
שיחה עם הבוס. יעקב שחר עומד בראש המערכת שנקראת מכבי חיפה. אם יש כישלון שנמשך כבר הרבה שנים, ברור שזה מתחיל מהעמדה שלו כנשיא המועדון, ועד לאחרון העובדים.
יש משהו שחייבים לזקוף לזכותו - המהלך שעשה בשבת כשצעד לעבר האוהדים המתוסכלים שקראו לו למכור את הקבוצה ושוחח איתם.
מעט מאוד אנשים בסטטוס של בעלי קבוצות היו נכנסים מרצון לגוב האריות כדי להתמודד עם האוהדים בגובה העיניים. הפריים הזה שבו רואים אותו צועד לעברם כאדם המודע לגורלו, הוא אחד החזקים שנראו בכדורגל שלנו בשנים האחרונות.
פרד רוטן. דווקא תחתיו הקבוצה נראית מאומנת // צילום: עמי שומן
ממשיכים לרטון. הנה דעה קצת לא פופולרית. מכל המאמנים שהיו למכבי חיפה בשנים האחרונות, דווקא תחת ידיו של פרד רוטן היא נראית הכי מאומנת. עם שיטת משחק ברורה, מהלכי התקפה לא רעים בכלל והרבה הזדמנויות לכיבוש שערים.
למעשה, ללא הטעויות של גיא חיימוב, חיפה היתה מדורגת כרגע במקום השלישי בטבלה. להפיל הכל על המאמן יהיה מעשה לא הגון. בטח כשמסתכלים על הכלים שלרשותו.
הסגל לא עמוק ואיכותי דיו כדי להגיע לרמות של מאבק על התואר מול מכבי ת"א והפועל ב"ש. סביר להניח שאם לא היה מאמן זר אלא מאמן ישראלי, כבר היו מוצאים סיבות אחרות לכישלון של חיפה העונה.
רוטן לא נקי מטעויות ואפשר למתוח ביקורת על ניהול המשחק שלו בכמה משחקים העונה. אבל אם הרזומה שלו כולל קבוצות צמרת בבונדסליגה ובהולנד, אפשר וצריך לחשוב על סיבות נוספות ואחרות לכישלון של חיפה (גם) העונה.
המחזור הבא. המושג "משחק העונה" נשחק עד דק בשנים האחרונות, ואיבד את המשמעות שלו. קשה לקבוע שמפגש בין שתי קבוצות שנמצאות בצמרת במהלך הסיבוב הראשון הוא משחק העונה ויכריע את גורל האליפות.
כך אנחנו מקבלים משחק צמרת לוהט בין הקבוצה עם התקציב הכי נמוך בליגת העל, לזו עם התקציב הכי גבוה. ודווקא חדרה תגיע מהמקום הראשון. צנועה, מאומנת, מחוזקת בזרים נפלאים, המרעננת הרשמית של הליגה שעושה טוב על הנשמה.
שחקני חדרה. מגיעים למשחק במחזור השביעי מהמקום הראשון
הצהובים יגיעו אחרי שני משחקים שבהם הציגו כדורגל מזעזע, אבל מעודדים מהעובדה שהם אחרי טרנר, טדי, דרבי ומכבי חיפה, במאזן של 14 מ־18 נקודות ובעיקר בפער של 7 נקודות מב"ש של ברק בכר.
ולדימיר איביץ' פתח סוג של חזית מול אלירן עטר. לא רק בספסול שלו במשך 90 דקות בטדי, אלא בעיקר בתגובה בסיום המשחק לסיבות שבגינן עטר לא שיחק. הוא לא סופר אף אחד ממטר, יש לו דרך ואף אחד לא יסיט אותו ממנה. עכשיו נשאר רק לראות אם עטר יישר קו ויעשה הכל בשביל המאמן שלו, גם אם הדברים לא ממש יסתדרו מול אוסטין אג'ידה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו