ישחקו הנערים. המשחק המצוין בין מכבי רעננה למכבי חיפה בליגה הלאומית הזכיר שבקיץ הקרוב הולכים להצטרף לפחות ארבעה שחקנים טובים נוספים לשוק השחקנים הישראלי הדל בליגת העל. ברעננה אלו הצעירים מייקל בריסקר וגיל בני, שהובילו בקיץ את נבחרת העתודה לזכייה ההיסטורית באליפות אירופה וגם העונה מהווים בורג מרכזי בהצלחה הגדולה של הקבוצה.
בריסקר, רק בן 20, מקבל 27.5 דקות בממוצע ומצדיק כל שנייה על המגרש עם 13.8 נקודות (52.4 אחוז ל־2, 38.5 ל־3 ו־84.4 מהעונשין), 3.8 ריבאונדים ו־3.1 אסיסטים. קבוצתו מנצחת ב־8.5 נקודות בדקות שבהן הוא על המגרש (מקום שביעי בליגה).
בני (20), למרות משחק חלש השבוע, ממשיך את הפריצה מהטורניר המרשים בקיץ עם 8.7 נקודות, 4.6 אסיסטים, 3.8 ריבאונדים ובסך הכל 10.4 נקודות מדד ב־28 דקות בממוצע.
במכבי חיפה בולטים שני המתאזרחים - ווילי וורקמן ולוקאס האוזמן. וורקמן מוכר היטב לקבוצות ליגת העל, ובקיץ האחרון היה מועמד לכמה מהן, אך בסופו של דבר שמר אמונים לקבוצה מהכרמל, אך אף אחד לא יתפלא אם אחת הקבוצות הבכירות תנסה לשחררו מחוזהו.
הקפטן הירוק קולע 15.2 נקודות (60.5 אחוז ל־2) ולוקח לא פחות מ־9.2 ריבאונדים (מקום 9 בליגה) ומדד היעילות שלו עומד על 21.3. אם רק ישפר את האחוזים ל־3 (18.9), אין לדעת היכן יהיה בעונה הבאה.
האוזמן הצטרף לקבוצה רק בתחילת ינואר ואחרי זמן התאקלמות הוא הפגין בשני המחזורים האחרונים מעט מהפוטנציאל עם 11 נק' (75 אחוז ל־2) ו־9 נקודות מדד, ובעיקר הבנת משחק משובחת.
ליגה מטורפת. העונה הסדירה באן.בי.אי היא אחת המרתקות והמותחות זה שנים רבות. הטענות על עונה ארוכה ומשעממת התחלפו בריצה לעמודי התקצירים וללוח התוצאות מדי בוקר. הסיבה לכך היא פתיחת עונה משוגעת ומנוגדת לכל התחזיות.
במערב, קבוצות כמו גולדן סטייט ויוסטון, שסומנו כפייבוריטיות ברורות להגיע שוב לגמר האזורי, התחילו בצורה רעה ורק בשבועות האחרונים מתחילות להתאפס על עצמן. גם סן אנטוניו נמצאת בסכנה אחרי 21 עונות ברציפות בפלייאוף, לברון והלייקרס נמצאים, נכון לעכשיו, מחוץ לשמינייה הראשונה, כמו גם ניו אורלינס (מישהו עדיין לא מבין למה אנתוני דיוויס רוצה לברוח?) ודאלאס של לוקה דונצ'יץ'. לעומת זאת, הפתיחה המצוינת של דנבר וממפיס (כבר הספיקה לצלול לתחתית) טרפה עוד יותר את הקלפים.
גם במזרח שום דבר לא ברור. בוסטון, שפתחה את העונה עם שאיפות אליפות, מגמגמת ומדורגת חמישית, אינדיאנה החזקה ספגה מכה קשה עם פציעתו של ויקטור אולדיפו ולא בטוח באיזה מקום תסיים למרות פתיחת עונה מצוינת, ו־וושינגטון המסוכסכת נמצאת, נכון לעכשיו, מחוץ לפלייאוף. אלו הן הסיבות לדרמות ולמשחקים צמודים, יותר ממה שהתרגלנו בעונות הסדירות האחרונות. מתי מתחיל כבר הפלייאוף?
ירידה לצורך עלייה. בקיץ 2015 השתתף מוחמד אבו ערישה (21, 2.01 מ') מהיישוב פוריידיס במחנה אימונים מיוחד בארה"ב שיועד ל־100 הכדורסלנים המובילים ברחבי העולם, שלדעת המומחים מחזיקים בפוטנציאל גבוה לשחק בעתיד בליגה הטובה בעולם. במהלך המחנה סיים אבו ערישה במקום החמישי בתחרות הקליעות וזכה לשבחים רבים.
העתיד נראה מבטיח. הוא המשיך להצטיין בשורות האקדמיה של איגוד הכדורסל, ובקיץ 2016 חתם לשלוש עונות במכללת ג'קסונוויל סטייט מדיוויז'ן 1, שהעניקה לו מלגת לימודים מכובדת. מכאן משהו השתבש. בעונה הראשונה הוא לא שיחק בגלל פציעה קשה, ובעונה שעברה לא שותף בגלל החלטה מקצועית של צוות האימון.
בתחילת הקיץ נחת בפלורידה דרו קופר, המאמן הראשי של קבוצת קנטאקי אסליאן מדיוויז'ן 2, והגיע לשוחח במיוחד עם אבו ערישה והבטיח לו דקות משחק משמעותיות. השחקן ומשפחתו התלבטו, אך לבסוף החליטו לרדת ליגה כדי לחזור לשחק, ובעיקר כדי לקבל במה שעליה יוכלו להציג שוב את היכולות המקצועיות.
מאז פתיחת העונה שיחק אבו ערישה 17 משחקים וממוצעיו עומדים על 10.9 נקודות (45.5 אחוז ל־2, 30.4 אחוז ל־3, 80.6 אחוז מקו העונשין), 7.8 ריבאונדים ו־2 אסיסטים ב־28.2 דקות למשחק. אמנם נכון שהרמה לא גבוהה כמו בדיוויז'ן 1, אך עושה רושם שההחלטה ללכת מעט אחורה היתה נכונה ותסייע לו להתחיל לטפס מחדש כבר מהעונה הבאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו