הפועל חולון הגיעה לאיטליה והיא תנסה למחוק את הפיגור מהמשחק הראשון (94:89) מול דינמו ססארי כדי לעלות לגמר היורופקאפ. בשביל שזה יקרה היא תצטרך בכושר שיא גם את שון ג'ונס, שבתחילת העונה כבר היה עם רגל וחצי מחוץ לקבוצה וכעת, יחד עם דריון אטקינס, הוא צריך לחפות על החיסורים של גיא פניני וטי ג'יי קליין הפצועים.
"בתחילת העונה לא הייתי במיטבי בגלל כמה עניינים שהשפיעו עלי", הוא מספר בראיון ל"ישראל היום", "היתה לי פציעה ברגל והייתי צריך לשחק עם תחבושת כך שהרגשתי מאוד לא נוח. ככל שהמצב הרפואי שלי השתפר התחלתי לחזור לעצמי, כך שאני יכול להגיד בוודאות שהיכולת הלא טובה הגיעה בעיקר בגלל המצב הבריאותי שלי. עכשיו הגוף שלי מרגיש כמו שצריך ואני יכול לעלות למגרש ולתת הכל".
ג'ונס, שחגג 27 לפני פחות מחודש, מדבר קודם כל על הילדות שלו בשכונות הקשות של מיאמי: "גדלתי בשכונה מלאה בפשע. זה השפיע לי מאוד על החיים שלי. הרבה אנשים שיצאו משם באמת הפכו לאנשים רעים עם הרגלים שלא מתאימים לחברה אנושית, אך למזלי המצב הזה דווקא עיצב את חיי וגרם לי לחיות אותם בצורה טובה יותר. כשהייתי ילד רק חלמתי על ההזדמנות להוציא את המשפחה שלי אל מחוץ לחיים האלה, מבחינה כלכלית וחברתית".
"אני בר מזל כי כשהייתי קטן המטרה שלי הייתה ללכת לתיכון טוב וכשהייתי שם כיוונתי להשיג מלגה מלאה באחת המכללות. בלי הכדורסל לא הייתי מסוגל לממן את הלימודים ובטח לא לטייל ולראות כ"כ הרבה מקומות מיוחדים. בסוף אני מרגיש שעשיתי הכל כדי להוציא את המשפחה שלי מהשכונה ואני בר מזל שהצלחתי".
"זה עזר לי להשיג מטרות בחיים ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו. היו לי כמה חברים שמתו בגיל צעיר או הלכו לכלא. זה שם אותך תמיד בצומת של האם אתה נגרר אחרי כולם או מפריד את עצמך ועושה מה שצריך כדי לעזור לעצמך לצאת מהמצב הלא טוב. היה לי כישרון לכדורסל ואנשים דחפו אותי לממש את זה כי בלי זה הייתי רק בחור רגיל מהשכונה. זה הפך אותי לאדם שאני היום".
ג'ונס בפעולה. "מרגיש שכל מה שעברתי בחיים חיזק אותי" // צילום: אלן שיבר
בגיל 6 איבד שון את אחיו הבכור ג'ושוע שטבע בנהר לאחר שרגליו הסתבכו באצות מים והוא נמשך אל הקרקעית. שמונה שנים לאחר מכן איבד גם את אביו שמת מקריש דם קטלני. "אלה אירועים שאני זוכר והשפיעו עליי מאוד. אני מרגיש שכל מה שעברתי בחיים חיזק אותי ואני היום מודה על מה שיש".
האירועים הטרגיים חיזקו את הקשר בין השחקן לאמו סינתיה. "אני ואמי בלתי ניתנים להפרדה, אני מדבר איתה כל יום. אפילו כשאני בן 27, אני עדיין הילד של אמא", הוא מספר ואפשר לשמוע את האהבה בקולו.
בקיץ 2014, זמן קצר לאחר שלברון ג'יימס עזב את מיאמי היט, חתם ג'ונס בקבוצה על חוזה לא מובטח, התאמן עם אלופי אן.בי.אי כמו דוויין ווייד וכריס בוש ואף הספיק לערוך כמה משחקי הכנה, אך לאכזבתו הרבה נחתך מהקבוצה זמן קצר לפני פתיחת העונה.
"היה מיוחד. גדלתי על צפייה בחבר'ה האלה ופתאום הייתי איתם על אותו מגרש – זה היה כמו חלום שמתגשם. זה פתח את העיניים שלי ולימד אותי איך לחיות כמקצוען. אני לוקח משם הרבה מאוד וזאת הייתה ללא ספק תקופה כיפית בחיי".
התאכזבת כששוחררת?
"נכנסתי לסיטואציה בה ידעתי שהסיכוי שאכנס לקבוצה קטן כי היה רק מקום אחד בסגל. היה לי קשה להוכיח את עצמי מול שחקנים עם ניסיון בליגה ובכל זאת הגעתי עד לניפוי האחרון לפני שהודיעו לי שאני בחוץ. היה טוב לדעת שהייתי קרוב להיות שחקן בליגה הטובה בעולם ולמדתי מזה הרבה".
בעונת 2016/17 שיחק ג'ונס בהפועל ירושלים, אך בחודש אפריל עבר בהשאלה לאבלינו האיטלקית ובמקביל החליטה הקבוצה מהבירה לא לממש את האופציה שהייתה עליו לעונות הבאות. כעת הוא מגלה שהוא היה זה שביקש לעזוב.
ג'ונס במדי הפועל ירושלים. הקבוצה מהבירה לא לממש את האופציה // צילום: דני מרון
"זאת הייתה החלטה שלי למען האמת. היה לי סעיף בחוזה שמאפשר לי להשתחרר ואסביר למה. הייתי השחקן הזר הכי צעיר בקבוצה והיו הרבה זרים אחרים כך שתמיד אחד ישב בחוץ במשחקי הליגה. אמארה סטודמאייר שיחק בעיקר באירופה כגבוה ואני הרגשתי שאני צריך לשחק יותר, כך שהחלטתי לבקש לעזוב וזה קרה ללא הרגשה רעה או טינה. פשוט הרגשתי שבעונה שאחרי המצב לא ישתנה".
הראיון נערך לפני המשחק הראשון מול ססארי, וג'ונס נשמע נחוש לקראת רגעי ההכרעה. על אירופה: "אחרי שנתנו לליגת האלופות להחליק לנו מבין הידיים, אז היורופקאפ הוא אחת המטרות הגדולות שלנו, אנחנו רוצים לזכות בתואר אירופי היסטורי עבור חולון".
על הליגה, הוסיף ג'ונס: "המטרה שלנו היא להחזיר את האליפות הביתה. אני לא יכול לדמיין איך זה יהיה כי זה יהיה ענק. לזה אנחנו מתאמנים ומתכוננים כל יום, זה יהיה מיוחד בשביל הקריירה של כל אחד מאיתנו ובשביל המועדון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו