ג'ף וויטי מעירוני נס ציונה הוא כנראה אחד השחקנים היחידים שמעדיפים לחסום מאשר להטביע ואוהבים להגן יותר מלהתקיף. "לחסום ולקחת אחרי זה את הכדור זה המהלך האהוב עליי בכדורסל", הוא מספר ל"ישראל היום" בראיון לקראת פתיחת העונה האירופית של הכתומים הערב מול קפפנברג האוסטרית ביורופקאפ. "אני אוהב יותר לחסום מלהטביע כי כשאתה חוסם ליי-אפ של מישהו זאת חתיכת הצהרה, ואני אוהב את זה".
וויטי (29) שמתנשא לגובה של 2.13 מ' מגבה את הדיבורים במעשים. ב-2013 הוא היה שחקן ההגנה של העונה במכללות והוא גם מחזיק בשיא החסימות לעונה אחת ב-NCAA. לישראל הוא מגיע אחרי לא פחות מחמש עונות באן.בי.אי. "אני מקווה לשבור שיאים הגנתיים גם פה בישראל".
אתה יודע שאתה השחקן הגבוה בהיסטוריה של נס ציונה?
"האמת שלא ידעתי, זה מגניב. אני אוהב להיות גבוה ואני שמח שיש לי הזדמנות לנצל את זה פה בישראל".
איך השבועות הראשונים שלך פה בארץ?
"בינתיים כיף לי מאוד. אני אוהב את החוף ואת מזג האוויר, אנשים מאוד חברותיים ואפילו קיבלתי כמה הזמנות לשבת שזה מדהים. האוכל מעולה ומאוד משפחתי פה".
כשקיבלת את ההצעה מנס ציונה עד כמה היה חשוב לך שהקבוצה משחקת גם באירופה?
"מאוד חשוב. רציתי לשחק גם במסגרת אירופית, כי אומנם כיף לשחק בליגה המקומית, אבל זה רק פעם בשבוע וזה יותר מדי אימונים על חשבון משחקים, לכן היה לי מאוד חשוב למצוא קבוצה שמשחקת בעוד מפעל".
בישראל יש מעט שחקנים בגודל שלך ויותר פורוורדים נמוכים, זה יתרון עבורך או שזה מקשה עליך?
"זה יכול להיות גם וגם. אני חושב שזה יתרון בשביל ריבאונד וחסימות, אבל זה קשה גם באלמנטים אחרים. בסוף זה עניין של כישרון ונראה איך אסתדר בליגה".
וויטי מטביע על מכבי ת"א // צילום: דני מרון
זיכרונות מאנתוני דיוויס
וויטי נולד בסן דייגו, קליפורניה. אחיו כבאי ואחותו שיחקה בעבר כדורעף. אחרי שהצטיין בתיכון מקומי הגיע למכללת קנזס הגדולה שם שיחק עם שחקנים בכירים, הגיע לגמר המכללות ובנה לעצמו שם של שחקן אן.בי.אי לגיטימי.
שיחקת בקנזס עם האחים מוריס שידועים כאנשים צבעוניים, בטח היה מיוחד לחלוק עם שניהם את אותו חדר הלבשה.
"כן, הם מאוד מעניינים, מאוד נחמדים מחוץ למגרש ומאוד קשוחים על המגרש. הם חברים טובים מאוד לקבוצה".
אתה יכול לספר סיפור מעניין עליהם?
"כנראה שלא משהו שהם ירשו לי לספר לך (צוחק..). אני זוכר שפעם אחת המאמן (ביל סלף, י"מ) צעק עליהם המון ואמר להם לצאת מהאולם. הם לא הסכימו אז המאמן הכריח אותם לשבת בצד ומול העיניים שלהם הריץ את כולנו עד שהם הסכימו לצאת".
כשהגעת לאן.בי.אי שיחקת במשך שנתיים בניו אורלינס עם אנתוני דייויס שנחשב היום לאחד הכוכבים הגדולים בעולם. מה תוכל לספר עליו?
"כשהיינו באותה קבוצה הוא עדיין היה צעיר, אבל עכשיו הוא אחד הטובים בליגה. הוא טוב מאוד ומחויב, כששיחקנו יחד הוא תמיד הזכיר לי איך הוא ניצח אותי בגמר המכללות עם קנטאקי וזה היה מעצבן (מחייך..), אבל הוא באמת חבר טוב וכשהצטרפתי לקבוצה הוא ממש דאג לי והכניס אותי לעניינים. לאחרונה קצת איבדנו קשר, אבל אני מאחל לו המון הצלחה והוא טוב מאוד, אני אוהב לצפות בו משחק".
דיברת איתו אחרי שעבר הקיץ ללייקרס?
"לא דיברתי איתו כבר שנתיים כי תמיד כשאני חוזר לארה"ב אני תמיד משתדל להיות כמה שיותר עם המשפחה ולא עם אחרים. אולי אצליח לראות אותו בקיץ הבא".
"האן.בי.אי הפכה לליגה נמוכה יותר. שחקנים זורקים יותר שלשות וזה פחות טוב כרגע לשחקנים בגודל שלי. אני מאמין שאחזור לשם, אבל זה מה שיש כרגע וכולם מנסים לחקות את גולדן סטייט"
וויטי. שחקן ההגנה של עונת 2013 ב-NCAA // צילום: לירון מולדובן
"גדלתי על נוביצקי, היה מאוד מיוחד לשחק איתו"
בקיץ 2015, אחרי שנתיים בינוניות בניו אורלינס, הבטיחה הנהלת הפליקנס לשחקן כי היא מתכוונת להציע לו חוזה חדש, אבל בהמשך התחרטה והוא עבר ליוטה. "היה מוזר מה שקרה שם", הוא אומר, "הם הגישו לי הצעה להישאר אבל אני לא בטוח מה קרה, אני חושב שהם החתימו כמה שחקנים אחרים, והם משכו את ההצעה. זה בסדר כי עברתי ליוטה ושיחקתי שם הרבה והיה לי טוב. אני מאד אוהב את כולם בניו אורלינס אבל זה פשוט לא הסתדר".
בשתי העונות שלו אצל הג'אז וויטי שיחק יותר והיה המחליף של רודי גובר, עוד שחקן הגנה מהטובים שיש. "מאוד אהבתי להיות שם, הבעלים מאוד מקצוען וזה כמו משפחה. בעונה הראשונה שלי החמצנו את הפלייאוף בקצת אבל בעונה השנייה היינו שם והדחנו את הקליפרס בסיבוב הראשון, זה היה נפלא. בהמשך הפסדנו לגולדן סטייט. תמיד כשהייתי בפלייאוף גם עם יוטה וגם עם הפליקנס הפסדנו לגולדן סטייט".
פרט להישגים ולתארים האישיים בקטגוריות ההגנה השונות שהזכרנו למעלה, לוויטי יש ציון דרך מרשים בו הוא גאה לא פחות מכל השאר. "הייתי האחרון בהיסטוריה שחסם את קובי בראיינט במשחק רשמי", הוא אומר בגאווה. שחקנה של נס ציונה היה שותף למשחקו האחרון בקריירה של הבלאק ממבה ב-14 באפריל 2016. "גדלתי כאוהד לייקרס וקובי ולכן זה היה מיוחד עבורי", הוא מספר בהתרגשות.
אחרי שסיים את התקופה שלו ביוטה עבר לכמה חודשים בדאלאס במדיה שיחק תשעה משחקים ושיתף פעולה עם דירק נוביצקי הגדול. "דירק הוא אחד הצנועים ביותר ביחס לאגדתיות שלו. הוא אדם מדהים וכשהגעתי לשם הוא היה מאוד נחמד והזמין אותי אליו הביתה. הוא עסוק הרבה בלגרום לכולם סביבו לחייך. לפעמים להיות שחקן טוב כל כך יכול לעלות לך לראש אבל עליו זה לא משפיע. גדלתי עליו כך שלהיות איתו באותה קבוצה זה מאוד מיוחד. פגשתי אותו בקיץ האחרון והיה נפלא".
יש לך הסבר מדוע לא מצאת קבוצה בקיץ 2018 ונאלצת לצאת לאירופה?
"כן, אני חושב שהאן.בי.אי הפכה לליגה נמוכה יותר. שחקנים זורקים יותר שלשות וזה פחות טוב כרגע לשחקנים בגודל שלי. אני מאמין שאחזור לשם, אבל זה מה שיש כרגע והליגה עובדת כך שכולם מנסים לחקות את גולדן סטייט. בכל אופן, הזמן שלי מחוץ לארצות הברית זה גם נהדר ואני שמח על ההזדמנות לטייל בעולם".
וויטי משנה את הזריקה של בראון // צילום: לירון מולדובן
"זה היה מקרה מצער"
כאמור, בעונה שעברה יצא וויטי לראשונה מגבולות ארה"ב ועבר לשחק בטופאש בורסה הטורקית ובמהלך העונה עבר ללבאריו מהליגה היוונית. "המעבר מארה"ב למקומות אחרים יכול להיות מאוד קשה", הוא מספר, "קיבלתי שוק בטורקיה, פתאום אוכל שונה והיו לי כאבי בטן עד שהתרגלתי. זה פשוט מאוד שונה כי באמריקה אני רגיל להכל וחי שונה. גם המשפחה מקלה עליך אבל כשאתה רחוק זה קשה כי יש את הפרשי השעות. בטורקיה הבעיה הגדולה הייתה האוכל אבל גם סגנון המשחק מאוד שונה. השופטים לא שורקים עבירות אף פעם ובישראל השופטים טובים מאוד ונותנים למשחק לזרום ושורקים כשצריך. שם שורקים רק כשמישהו מדמם וזה מאוד פיזי. פה הרבה אנשים מדברים אנגלית ואני יכול למצוא אוכל דומה לבית , אז יותר קל פה".
וויטי לא נשוי ("וגם ללא ילדים"), אבל בעבר היה בקשר עם מישהי עד שנכווה. ב-2017 פורסם בארה"ב כי ארוסתו לשעבר נערת הפלייבוי קנדי סאמרס התלוננה כי הפעיל אלימות כלפיה. אחרי חקירה שנמשכה מספר חודשים הודיעה המשטרה המקומית כי התלונה נמצאה שקרית וכי וויטי לא נהג באלימות. "אני מעדיף שלא להרחיב על זה", הוא אומר בשקט, "זה פשוט היה מקרה מצער. אהבנו מאוד אחד את השני וחשבנו להתחתן, אבל בסוף זה לא עבד וזה מצער. כעת שנינו שמחים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו