כבר יותר משנה שאני מנסה להשיג ראיון עם ג'יי פי טוקוטו, אך בכל פעם זה לא הסתדר מסיבות שונות. פעם אחת השחקן לא היה מעוניין, במקרה אחר העיתוי לא התאים לקבוצה, וכשהוא שיחק בתחילת העונה בספרד, המרחק הגיאוגרפי הקשה את התיאום.
לכן כשהתיישבתי מולו ביום שישי האחרון באחד החדרים באולם לב המושבה בנס ציונה, לא ידעתי למה לצפות. התוצאה? הרבה יותר טובה משחשבתי. "מאוד נוח לי בנס ציונה", הוא מספר ל"ישראל היום" בראיון לקראת חצי גמר גביע המדינה, "שמרתי על קשר עם חברים מפה אז ידעתי למה לצפות".
טוקוטו שיחק בהפועל אילת בעונה שעברה והיה אחד הגורמים המרכזיים בהעפלה לפיינל פור, למרות שנה לא פשוטה מלאה בקשיים כלכליים. "אף אחד לא אוהב לעבוד בחינם ואנחנו משחקים כדורסל כדי להתפרנס, ובאמת קרה שהיו חודש־שניים שבהם לא קיבלנו שכר", הוא נזכר, "למזלנו היתה אווירה טובה בין השחקנים, וזה עזר לנו לעבור את הסיטואציה יחד".
טוקוטו. גדל בכלל על כדורגל // צילום: ברני ארדוב
ההצטיינות האישית וגם הקבוצתית השתלמו, ובקיץ עבר הפורוורד לכסף הגדול של בורגוס הספרדית. הפתיחה היתה טובה, אך בהמשך חל פיחות במעמדו עד שלפני כשבועיים הוא שוחרר וכעבור יממה חתם בנס ציונה. "לא הצלחנו בחלק מהמשחקים והיה לי קשה עם זה שלא היה לי תפקיד מרכזי. היו המון עליות וירידות במעמד שלי ולכן החלטתי לעזוב".
שמעתי שהיו לך עוד הצעות, למה החלטת להגיע דווקא לנס ציונה?
"אני יודע הרבה על נס ציונה ומהאופציות שהיו לי זה הרגיש לי הכי נוח וטוב. אני מכיר חלק מהשחקנים, ידעתי באיזה סגנון משחקים, זכרתי שאהבתי את האנרגיה והתמיכה של האוהדים והמאמן גם דיבר יפה עם הסוכן שלי".
מה ההבדלים בין הכדורסל הספרדי לכדורסל הישראלי?
"ההבדל הכי גדול זה ההיבט הטקטי. בספרד יש יותר טקטיקה ויותר תשומת לב לפרטים וגם יש הרבה סקאוטינג. בישראל זה קצת אחרת".
"ניסיתי ליצור איתו קשר"
טוקוטו (26) נולד ברוקפורד שבמדינת אילינוי. אביו הביולוגי הוא בראיין אוליבר, ששיחק במכבי ראשל"צ ב־1995/6 וגם עבר כמה עונות באן.בי.אי, אך השניים לא בקשר מאז שג'יי פי היה ילד קטן.
"אני לא יודע מה היה איתו, איזה סוג של בן אדם הוא ומה הוא עשה, אבל אני יודע שאני הבן שלו ולא ראיתי אותו מאז שהייתי בן 6", מספר טוקוטו בפתיחות, "במהלך השנים ניסיתי ליצור איתו קשר אפילו שאמי לא רצתה, אז סבתא שלי עזרה לי, והוא לא הגיב. כשהייתי בן 18 והלכתי לקולג' שלחתי לו הודעה, ולא היתה תשובה. אני יודע שהוא היה שחקן נהדר, אבל אני לא יכול ללמוד ממנו כלום. כל מה שאני צריך אני שואל את אבי החורג (טרבור טרימבל, י"מ), שעכשיו הוא אבי. לקרוא לבראיין אוליבר אבי או לי בנו זה לא פייר לאבי האמיתי - בעלה של אמי כיום".
בעקבות הסיטואציה, גדל טוקוטו אצל סבתו וסבו, שעל שמו הוא קרוי - ז'אן פייר טוקוטו, אחד הקשרים המצטיינים בכדורגל האפריקני בשנות ה־60 וה־70, שאף שיחק בנבחרת קמרון במונדיאל 1982.
.jpg)
במדי אילת. הגיע עם הדרומיים אשתקד לפיינל פור // צילום: אלן שיבר
"הילדות שלי היתה נהדרת. גרתי אצל סבא וסבתא שלי עד שאמי סיימה את לימודיה, הם דאגו לי ושלחו אותי לחוג כדורגל. התאמנתי שישה ימים בשבוע וכדורגל תפס חלק גדול בחיים שלי. סבא שלי גם אימן אותי והסיע אותי לכל אימון ולכל משחק, זה יצר מערכת יחסים חזקה מאוד בינינו. לפעמים כשאבא לא בתמונה זה משפיע לא לטובה, אבל אני קיבלתי הכל ותמכו בי מכל כיוון. כשהייתי בן 11, אמא שלי קיבלה עבודה נפלאה בוויסקונסין והכירה את אבי החורג".
אז מתי עברת לשחק כדורסל?
"שיחקתי כדורגל מגיל 4 ועד גיל 15. הייתי יום אחד בפארק וניסיתי מתוך סקרנות גם לשחק כדורסל. במקרה היה שם מאמן כדורסל אחד בפארק והוא ראה אותי, בחור גבוה שזז קצת אחרת מכולם, ושאל אותי 'אתה משחק בקבוצה כלשהי?' ואמרתי 'לא, אני משחק כדורגל'. הוא פשוט ליווה אותי הביתה ופגש את דודתי שגדולה ממני בעשר שנים. הוא שכנע אותה לשכנע אותי לשחק כדורסל ומאז עשיתי את השינוי".
אחרי כמה שנים בוויסקונסין התקבל טוקוטו לתוכנית הכדורסל הבכירה של מכללת צפון קרוליינה תחת המאמן המפורסם רוי וויליאמס, ומרגע זה הקריירה שלו עלתה על המסלול הנכון. "לקבל הזדמנות במקום כזה זה מטורף", הוא נזכר, "לשחק אצל מאמן אגדי ואיפה שה־שחקן מייקל ג'ורדן שיחק זה לא ייאמן. זה עדיין משהו מדהים עבורי".
בקיץ 2015 החליט טוקוטו לוותר על השנה הרביעית במכללות ונרשם לדראפט בו נבחר בסיבוב השני במקום ה-58. מאז הוא ניסה את מזלו מספר פעמים בליגת הקיץ, אך לא מצא קבוצה באן.בי.אי. "החלום הכי גדול שלי זה לשחק שוב בארה"ב, באן.בי.אי, לעיני המשפחה והחברים שלי. להראות לכולם מה הם החמיצו. זה יהיה נהדר שסבא וסבתא שלי יהיו במשחק שלי לראשונה מאז המכללה", הוא אומר ועיניו בורקות רק מהמחשבה על הסיכוי שהחלום שלו יתגשם.
"יש לנו אישיות וכישרון"
טוקוטו ונס ציונה יפגשו הערב (שני, 18:30) את עירוני נהריה וינסו לעלות לראשונה בתולדות המועדון לגמר הגביע. השחקן נשמע בטוח בסיכוי לעשות היסטוריה. "אהיה אידיוט אם אגיד שאנחנו לא יכולים לעשות את זה, אלה רק שני משחקים. יש לנו חבורה עם אישיות וכישרון. זה עניין של לשים הכל על המגרש במקום הנכון למשך 40 דקות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו