רדו למאמנים הזרים מהגב // יעקב מאיר
בעולם הגלובלי של ימינו, מעבר של מומחים ממדינה אחת לאחרת הוא עניין של מה בכך. אנשי מקצוע טובים יכולים למצוא את עצמם מבוקשים בצד השני של הגלובוס על ידי חברה שמוכנה לשלם להם הרבה יותר מאשר חברות במדינתם שלהם. כך גם להפך. גאוני היי־טק או כלכלנים מבריקים מוצאים את עצמם לא אחת מהגרים למדינות אחרות כדי למצוא מקורות הכנסה שלדעתם יהלמו את יכולותיהם וכישוריהם. המעברים הללו הם אלו שבין השאר גורמים לצמיחה ולהתקדמות של האנושות.
לפיכך כלל לא מובן העליהום שהתעורר בשנה האחרונה על המגמה של הבאת מאמנים זרים לישראל. כמו שאנחנו גאים ושמחים בכל הצלחה של מאמן ישראלי בחו"ל, וכפי שכמעט כל שחקן ישראלי חולם ושואף להצליח באן.בי.אי או בליגה אירופית טובה, אני חושב שהגעה של אנשי מקצוע איכותיים מחו"ל יכולה לעשות טוב ולהזרים דם חדש לכדורסל הישראלי.
אני לא נאיבי לחשוב שהפועל ת"א והפועל חולון הביאו יוונים צעירים כי הם התלהבו מדור המאמנים המוכשר שצומח ביוון בשנים האחרונות או חיפשו אנשי מקצוע שיביאו רעננות ורעיונות מקצועיים חדשים. זו כמובן היתה בחירה כלכלית ורצון להביא מאמנים שיחתמו עד לסיום העונה ולא יבקשו חוזה ארוך טווח, לא יתעקשו על הבאת עוזר מאמן משלהם וגם לא ישתכרו שכר גבוה - אז אם כבר ביקורת, היא צריכה להיות מופנית כלפי ההנהלות ולא כלפי המאמנים הזרים.
כמו כל מגזר במשק, הרצון של המאמנים הישראלים לשמור על מקומות העבודה מובן לחלוטין. ברורה גם הדאגה של צעירים מוכשרים שראו את הדור הקודם של המאמנים מקבל הזדמנויות עוד לפני גיל 40, בזמן שהם נעצרים כעוזרי מאמן או נשארים זמן רב בלאומית ולא רואים מתי ההזדמנות כמאמן ראשי בליגת העל תגיע, אם בכלל.
אכן יש צורך בהצבת דרישות סף וקריטריונים שבהם מאמן זר צריך לעמוד, כפי שנהוג במרבית הליגות הבכירות באירופה, אך אני לא חושב שהסטנדרטים צריכים להיות גבוהים ודרקוניים, כך שרק יאניס ספרופולוס או שארונאס יאסיקביצ'יוס יוכלו להגיע לישראל.
מבחינתי הצורך המרכזי בקריטריונים למאמנים זרים הוא כדי להבטיח שכשמגיעים לפה אנשי מקצוע מחו"ל הם יהיו רציניים ואיכותיים, כאלה שיצעידו את הכדורסל הישראלי ואת הכדורסלן הישראלי קדימה. בשביל זה הקריטריונים המוצעים (הסתכלו ברשימה המצורפת) בתקנון ארגון המאמנים מספיקים בהחלט.
* התנאים למאמן זר בתקנון ארגון המאמנים: 1. נדרש רישיון עבודה בישראל. 2. מעל גיל 30. 3. עומד באחד הקריטריונים הבאים: אימן בעבר במשך לפחות חמש עונות קבוצה בליגה הבכירה ביותר במדינה שבה אימן ובלבד שנבחרת הכדורסל בארץ זו היא בדרג א' או ב' של פיב"א; אימן בליגת המכללות הראשונה בארה"ב; אימן בעבר נבחרת כדורסל לאומית בגיל בוגרים בדרג א' באירופה; אימן קבוצה שבתקופת אימונו זכתה במפעל אירופי מוכר, והיה לפחות עונה אחת מאמן ראשי ב-NBA או ב-WNBA
אין מספיק אופק למאמן הישראלי // אלי סהר
בסוף 1985, בעודי שחקן בקבוצת הנוער של אליצור גבעתיים, פנה אלי היו"ר נתן הוברמן בהצעה שאשמש מאמן־שחקן. עד סוף העונה הצלחנו לקושש מספר ניצחונות. הסרט חזר על עצמו בעונה שלאחר מכן ואני "התאהבתי" בתפקיד המאמן. שימשתי מאמן בכל הגילים הצעירים ועם סיום שירותי הצבאי למדתי שלוש שנים במכון וינגייט (שנה בקורס מדריכים ועוד שנתיים בקורס למאמנים).
במקביל התחלתי לעבוד בתקשורת הכתובה ואחרי כמה שנים הבנתי שלמאמן, ועוד "דתי", אין עתיד. התסריט שציירתי היה כזה: נאמר והגעתי לפסגה - מאמן במכבי ר"ג בליגת העל. במחזור השני, אחד השחקנים החטיא שתי זריקות מכריעות, אתה כבר מקבל "גיבוי". כאשר במחזור השישי שוב הפסדת על לא עוול בכפך, אזי "אחרי ישיבת חירום לילית, 'סיכמה' ההנהלה עם המאמן על סיום תפקידו. אנו מודים לו על עבודתו". ואז כמו במשחק סולמות וחבלים אתה נופל כ־50 שלבים למטה ולך תטפס בחזרה כאשר יש לך כבר גיבנת.
מקצוע מאמן הכדורסל הוא אחד התפקידים כפויי הטובה. בישראל הוא מהווה את גרסת המציאות של "הישרדות". אפי בירנבוים הגדיר זאת היטב בזמנו: "אם ניצחת, הקפה של הבוקר למחרת מתוק יותר. זהו". הרי אם אתה מנצח בחמש הפרש, ישאלו אותך למה לא ניצחת ב־20? אם ניצחת ב־20 ישאלו למה לא נתת לילדים לשחק? אם הפסדת, תקרא על הבוקר ש"גורם בהנהלה הביע ביקורת נוקבת על ניהול המשחק של המאמן".
רק לפני עשור הישראלים נחשבו ללהיט. ביורובאסקט 2009 היו ארבעה: מולי קצורין בפולין, פיני גרשון בבולגריה, דיוויד בלאט ברוסיה וצביקה שרף בישראל. העונה בקושי יש ארבעה בעשירייה הראשונה בליגת העל. הצלחתו של יאניס ספרופולוס, הפכה את המאמנים מיוון לאופנתיים. הם עולים מעט ומתיישרים מייד עם ההנהלה, אז מה אם הכדורסל שלהם שכונתי וחסר מעוף? במכבי ת"א גם עמדות עוזרי המאמן תפוסות.
בטורקיה, למשל, מתעקשים על אימון והישגיות בחמש השנים האחרונות. בתרגום לעברית: פיני גרשון לדוגמה לא יכול לאמן בטורקיה.
בישראל יש קריטריונים שהוציא ארגון המאמנים אבל אין מי שיאכוף אותם. אם לא ניתן אופק למאמן המקומי, למה שטובי בנינו ירצו לעסוק בכך? ואז, בעוד לא מעט שנים, יהיה מי שיזכיר שבמקום שאין הדרכה נכונה לא יצמחו שחקנים טובים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו