סוף השבוע לפני האחרון של חודש ינואר היה מוזר מבחינת איגור קולשוב. ביום חמישי הוא עוד שיחק עם מכבי ראשל"צ, למחרת בצהריים התקשר אליו סוכנו והודיע לו "סגרתי לך חוזה בהפועל ת"א". בערב הוא כבר חתם ולמחרת התייצב באימון הקבוצה, וביום ראשון שיחק ואף תרם 6 נקודות יחד עם הגנה נהדרת בניצחון בדרבי.
"לקחתי את ההצעה מהפועל בשתי ידיים, לא שאלתי שום שאלות", אומר קולשוב ל"ישראל היום" בראיון ראשון מאז המעבר. "כשהסוכן שלי התקשר אלי הוא לא היה צריך לשכנע אותי, מייד עניתי לו 'מצוין, אני עובר עכשיו' ולקחתי את הדברים שלי מחדר ההלבשה".
מה לא עבד עבורך בראשל"צ?
"מעדיף לא לדבר על התקופה שם".
תן לי להעלות תיאוריה בפניך: החודשים הכי טובים שלך בישראל היו בחולון, וגם עכשיו פתחת טוב בהפועל. יכול להיות שאתה צריך להיות במועדון עם קהל, ציפיות ולחץ כדי שזה ידליק אותך ויוציא ממך את המיטב?
"יש בזה משהו. כשיש לך קהל שדוחף עם האדרנלין זה שווה כמה נקודות במשחק. אני אחד שמתחבר מאוד לאנרגיות, לחשיבות של כל משחק. זה מניע אותי. כנראה אני באמת צריך את זה. אני אוהב שיש לחץ, אני רוצה לבוא למשחקים עם משמעות. בשביל זה אני משחק כדורסל, אני לא משחק בשביל להתחבא ושאף אחד לא יראה אותי".
כשעלית לפרקט בדרבי באמת אפשר היה לראות שאתה בטירוף.
"תמיד שמעתי על הדרבי וראיתי בטלוויזיה, אבל אף פעם אפילו לא יצא לי להיות בו. אתה לא מבין את זה עד שאתה עולה לחימום. ברגע שעליתי לחימום כבר הבנתי שזה משהו אחר ממה שאני מכיר. יש פה טירוף שקשה לתאר. זה הדליק אותי. עכשיו יש עוד אחד והכל מונח על כף המאזניים".
איך זה לשחק עם ג'ייקובן בראון? נראה שהוא יכול לעזור לך ולהבליט את היתרונות שלך.
"תענוג לשחק עם ג'ייקובן. זה שחקן ברמה אחרת – 'פלור מנג'ר'. כשהכדור בידיים שלו אתה מרגיש בטוח כי משהו טוב יקרה עם הכדור. הוא יודע מה הוא רוצה לעשות, למי הכדור צריך ללכת ואיך מנצלים את נקודות התורפה של היריבה. יש לו איי-קיו ברמה הכי גבוהה.
הוא וג'רמי פארגו הם שחקנים שמשחקים בשביל האהבה של המשחק. הם אוהבים כדורסל וחיים את זה. ג'ייקובן רואה כדורסל 24 שעות ביממה, לא משנה אם זה ליגה לאומית או ליגה לנשים וגם הולך למשחקי נוער. הוא עוזר לי להיות יותר טוב, הוא עוזר לקבוצה להיות יותר טובה. הוא לוקח אותנו לרמה אחרת".
"לוקח על עצמי הרבה אחריות"
קולשוב (27) הגיע לישראל בקיץ 2018 אחרי קריירת מכללות נהדרת והיה אחד הישראלים המבוקשים ביותר. לפי השמועות מכבי ת"א רצתה בו, אך הוא היה מחויב לראשל"צ שהחזיקה בזכות ראשונים וסירבה לשחררו.
השחקן פתח את העונה בצורה לא מספיק טובה ועבר במהלכה לחולון, שם הצטיין. בקיץ חתם בנהריה אך גילה יכולת בינונית והחליט לעזוב את ישראל. הוא פתח את העונה הבאה ללא קבוצה, חתם אחרי כמה חודשים בקבוצת הכוכבים של קאזאן, אך קיבל רק הזדמנות אחת ולקראת סוף העונה הצטרף לראשל"צ והראה את יכולותיו. את העונה הנוכחית שוב פתח לא טוב, כמו כל הקבוצה בכתום.
"כשהגעתי לארץ הכדור לא תמיד היה בידיים שלי בבחירה לאן ללכת, ואני חושב שזה נתן לי ברקס בתחילת הקריירה", מספר השחקן בגילוי לב.
"זה עסק דינמי ותמיד זוכרים את הדברים האחרונים שעשית. אתה יכול להתחבר חצי עונה ולספק את הסחורה, והכל משתנה. תראה את יפתח זיו, שלפני קצת יותר משנתיים כמעט ירד ליגה עם נהריה ולא הרבה קבוצות התעניינו בו, הלך לגלבוע ונתן שנתיים מדהימות, והגיע למכבי. אתה יכול להיות למטה ואחרי כמה חודשים למעלה. אנחנו תמיד צריכים לזכור שלא משנה כמה אתה למעלה או למטה, זה תמיד יכול להשתנות".
חלק מהאנשים בענף אומרים שלא הוספת כלום למשחק שלך בשנים האחרונות ולא השתפרת בעוד אספקטים. אתה מסכים עם האמירה הזאת?
"אני לא מסכים. אני שחקן יותר טוב, גם אם המספרים לא מעידים על כך. אני יודע מה אני צריך לעשות על המגרש, יש לי יותר ניסיון ושיפרתי יכולות מסוימות. בסוף זה עניין של סיטואציה. בשנה וחצי האחרונות היה לי מוזר עם כל המעברים, שזה לא משהו שייחלתי אליו בכלל. אני רוצה למצוא מקום שהוא בית. בסוף העונה שעברה הראיתי בראשון מה אני מסוגל. הרבה זה סיטואציה טובה ומאמנים שמאמינים בך ושמים אותך בפוזיציה להצליח".
מה הסיבה לכל אותם מעברים? למה לא הצלחת להשתקע במקום אחד?
"כל סיטואציה שהיתה לי היא לחוד. חלק מהמקרים זה מזל, חלק זה סיטואציות שנוצרו. בינתיים לא היה לי יותר מדי מזל בקריירה, וזה בסדר, אף אחד לא חייב לי כלום וגם אני לא חייב לאף אחד כלום. הביזנס של הספורט שונה ויש פחות לויאליות ממקומות אחרים. אבל אני מאמין בביטחון שאמצא את המקום שלי".
איזה ציון אתה נותן לקבלת ההחלטות שלך בקריירה עד עכשיו?
"5-4. אני לוקח על עצמי הרבה אחריות, אבל לפעמים אתה תלוי בכל כך הרבה גורמים ולכן זו הסיבה היחידה שאני לא נותן לעצמי 2-1. אתה תלוי בקבוצה שנבנית, במאמנים, בהנהלה, בשחקנים אחרים, ובהרבה גורמים מסביב שלא תמיד יש לך שליטה מלאה עליהם. אם הייתי משחק טניס הייתי יודע שהכל בידיים שלי ואני אחראי לטוב או לרע. ספורט קבוצתי הוא שונה, אבל זה היופי בו. אתה צריך לדעת לעבוד בתוך קבוצה, לשתף פעולה כדי להצליח, לבנות כימיה, וכשהעסק מתחבר זה מדהים".
אתה מרגיש שהפועל ת"א זו סיטואציה טובה עבורך? שאתה יכול להמשיך פה כמה שנים?
"אני חושב שכן ואני מקווה שנראה את זה בתוצאות של הקבוצה. כשהקבוצה מצליחה זה עוזר לכולם. אני פה רק שלושה שבועות, אבל אני מקווה שזה יהיה מקום לטווח ארוך עבורי. אני מרגיש שזה יכול לעבוד בצורה טובה".
יש משהו שמפריע לך שחושבים עליך?
"אני לא כל כך מקשיב למה שאומרים מסביב, אז אני לא יכול להצביע על משהו ספציפי. אולי אומרים שיש לי אופי בעייתי, אבל מה שאכפת לי זה מה החבר'ה שאיתי בחדר ההלבשה חושבים עליי. תשאל כל חבר שהיה לי בקבוצה ואני לא מאמין שיהיה מישהו שיגיד דברים רעים. אף אחד לא מושלם ולכל אחד יש את החסרונות שלו, אבל אני בטוח שהחבר'ה שאיתי חושבים עליי דברים טובים".
נראה שבתקופה האחרונה אתה שם דגש גדול על ההגנה ושומר הרבה יותר טוב.
"זה מצחיק. המאמן שלי במכללת רייס (סקוט פארה, י"מ) היה יכול לקבל התקף לב מההגנה שלי ולפעמים שלח אותי לרוץ כל האימון כי בכלל לא היה אכפת לי מהצד הזה של המגרש. הקרדיט מגיע לו כי הוא לקח על עצמו לדחוף אותי בהגנה ולשפר אותי כשומר. תמיד הייתי שומר טוב מהממוצע, אומנם אין לי מוטת ידיים ענקית, אבל אני שומר פיזי, יכול להחליף על כמה עמדות ונותן גיוון בקטע ההגנתי. זה משהו שחשוב לי".
איגור קולשוב עוד יטביע חותם בכדורסל הישראלי?
"אין לי ספק, אני עוד אטביע חותם. אני בסך הכל בן 27 ולא בסוף הקריירה, ויש לי עוד הרבה מה לתת. אני מאמין שהדברים יסתדרו בשבילי והכל יתחבר לי. אני נותן מעצמי יותר בחודשים האחרונים וזה תהליך. יש כאלה שזה קורה להם יותר מוקדם ויש כאלה שזה לוקח להם יותר זמן. אני לא נלחץ מזה. בינתיים לא היה לי יותר מדי מזל, אז אני עושה את הצד שלי וקצת מזל מלמעלה לא יזיק. יכול להיות שהמעבר הזה להפועל יהיה ההתחלה של המזל שלי".
"צריך לדבר על המגרש"
פחות מחודש עבר מאז הצטרף קולשוב להפועל ת"א ועד מהרה הפך לאהוד בקרב הקהל. בקבוצה מספרים כי הוא עובד בטירוף באימונים כאחד שמבין שחודשים טובים בהפועל יכולים לספק תפנית חיובית לקריירה. הערב הוא וחבריו יעלו לדרבי בחצי גמר הגביע כשהם יודעים שהאדומים לא זכו בתואר מאז 1993 ויש להם אפשרות להיכנס לספרי ההיסטוריה.
"זה היה עוד לפני שנולדתי, אז הגיע הזמן. אנחנו רוצים להיכנס להיסטוריה של הפועל, בתור שחקן אתה רוצה להיות חלק ממשחקים כאלה עם משמעות וחשיבות גדולה. אנחנו רוצים להביא תואר לארגון הזה. כדי שזה יקרה צריך לדבר על המגרש. כבר הייתי חלק ממשחקי גמר, ועם נהריה לפני שנתיים מקניל זרק שלשה בשנייה האחרונה שכמעט נכנסה ויצאה ברגע האחרון (מול הפועל י-ם, י"מ), אז אני יודע שגם צריך מזל".
השתתפת בכל שלושת גמרי הגביע האחרונים והפסדת בכולם. הגיע זמן התיקון?
"נשארה לי תחושת פספוס גדולה. בשנה שעברה לא היה לנו סגל בראשל"צ להעמיד למכבי ובכל זאת נתנו פייט ככל שיכולנו, ובשנה הראשונה שלי בראשון גם עשינו גמר, אבל לא באמת לא התמודדנו עם ירושלים בארנה, אבל הגמר עם נהריה זה הפספוס הכי גדול כי כבר ממש הרגשנו את זה בידיים. אני מקווה שנצליח להעפיל לגמר ולהביא את הגביע. קשה להפסיד שנה אחרי שנה. אתה כל פעם אומר לעצמך 'בשנה הבאה זה יקרה' וזה לא קרה. אני מקווה שהפעם הגיע הזמן".
הפועל ניצחה את מכבי פעמיים בתקופה האחרונה, אפשר לעשות זאת פעם נוספת?
"ברור, אנחנו מאמינים ב-200 אחוז. לכל משחק אנחנו מגיעים באמונה שאנחנו יכולים לנצח. אני לא פה מתחילת העונה, אבל לפי החומר שיש אני לא רואה אף קבוצה בליגה שאנחנו לא יכולים לנצח וגם לא אף קבוצה שאתה לא יכול להפסיד לה. הליגה כל כך צמודה ואין הרבה הבדלים בין הקבוצות".
"יש לנו הרבה ניסיון בקבוצה וזה חשוב", מסיים קולשוב. "דני (פרנקו, י"מ) אוהב להביא זרים שכבר היו פה, מכירים את הליגה ויודעים למה לצפות. יש לך את בר טימור שהיה שנים בירושלים, יש לך את עידן זלמנסון שעבר הרבה ויש לך צעירים כמו גיל בני, לוטן אמסלם ורז אדם שמכניסים אנרגיות ואתה חייב את זה בקבוצה ישראלית, כי גם השחקנים האחרים מתאימים את עצמם לזה. יש פה בסיס חזק וחיבור טוב של שחקנים. אני חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה. יש לנו עדיין לאן להשתפר, וזה כמובן יבוא עם עבודה, אמונה וקצת מזל בטח לא יזיק".
את הראיון ערכנו ביום חמישי שעבר, שעות ספורות לאחר שנודע כי דניאל ששון ז"ל הלך לעולמו. קולשוב, שהכיר היטב את ששון, ביקש לומר כמה מילים על חברו.
"היינו בשנתון הראשון באקדמיה של האיגוד ויצא לי להכיר את דניאל, את המשפחה שלו, את ההורים ואת האחיות. לא היינו החברים הכי טובים בעולם, אבל כן היינו תקופה ממושכת ביחד גם בנבחרת הקדטים. היתה לו 'רוח חופשית' והחשיבה שלו על העולם הייתה שונה מהמיינסטרים, והצטערתי מאוד לשמוע שהוא נפטר. אני מצטער שלא יצא לנו להיות יותר בקשר. יצא לי לראות אותו בין משחקים ולהגיד שלום ותמיד היה לו את אותו חיוך ותמיד הוא היה מבסוט. זה כואב לי מאוד ואני רוצה לשלוח חיזוק למשפחה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו