להיות מובס ב-18 הפרש מול קבוצה שקלעה רק 70 נקודות בביתה. לקלוע את מספר הנקודות הנמוך ביותר בהסטוריה שלך ביורוליג. למסור רק חמישה אסיסטים ולקלוע רק 3 שלשות ב-16 אחוז. משחק הנפל במינכן מזכיר לי את התבוסה (83:58) של מכבי תל אביב לכוכב האדום בלגרד ב-2016, שאחריה התפטר המאמן דאז רמי הדר, שכבר החליף באותה עונה את ארז אדלשטיין. למכבי היה אז סגל נוראי, ואני זוכר שזה הרגיש כמו סבוטאז' מאורגן. ואכן כרגע אבי אבן יחזיר את המפתחות, אבל זה היה מתוכנן. הוא יחזור לעמדת פיתוח השחקנים, יאניס ספרופולוס והצוות שלו יחזרו להוביל, אבל אם מועדון מכבי תל אביב לא ישתמש במפגן החולשה הזה כקו פרשת מים, ורק יטאטא אותו אל מתחת לשטיח, ויתכונן כרגיל לצסק"א, הוא יפספס הזדמנות גדולה לייצר שינוי.
והשינוי הזה חייב להתחולל סביב סקוטי ווילבקין. כן, הוא היחיד שקלע בספרות כפולות. היי, הוא קלע 20, ואף אחד אחר לא קלע יותר מ-7. אבל אם במשחק ההוא בבלגרד השחקנים עשו סבוטאז' למאמן, אתמול במינכן זה הרגיש בפעם הראשונה, שלשחקנים נמאס מווילבקין. וזה היה תהליך הדרגתי תוך כדי המשחק, שהתחיל בקטנה אבל הגיע לשיאו ברבע הרביעי המביך. זה היה כמו לצפות בשריפה בשדה קוצים, שמתחילה בפינה, ומתפשטת בהדרגה לכל השטח. והשריפה הפנימית הזו הביאה את מכבי למספרים היסטוריים והיסטריים, שמחייבים תגובה של ההנהלה, של צוות האימון, ואפילו של האוהדים. ככה אי אפשר להמשיך.
בפתיחה הכל עבד נכון. מכבי עלתה בהרכב שלושת הגארדים הקלאסי שלה, וסקוטי ווילבקין שיחק כחלק מהקבוצה ודרכה. למשל אחרי דאבל-אפ בפינה, עברו ארבע מסירות מסביב, ווילבקין סקוטי ויתר על זריקה ופירגן לוויליאמס לשלשה. סקוטי היה חלק מהקבוצה, נתן למשחק לבוא אליו, לא כפה ולא לחץ. ככה הוא היה לפני המעבר שלו למכבי, שיחק טוב כשהיה גארד דומיננטי לידו, כמו שהיה עם בראד וונאמייקר בדרושפאקה אצל בלאט, שהביא אותו למכבי, וכמו עם נייט וולטרס בעונה הטובה של מכבי בעידן יאניס. אבל אז התחילה ההידרדרות.
כמו במשחק הראשון של העונה
בסוף הרבע השני חזינו בתחילת הרגרסיה. ושוב עלה מהזיכרון המשחק הראשון של העונה, נגד אותה מינכן, בהיכל מנורה, שבו ויתר ספרופולוס על כל תכנית המשחק, נתן את הכדור לווילבקין, ששיחק כמעט לבדו, והצליח במקרה ההוא לנצח את המשחק. אבל עכשיו, אחרי כל הלמידה מהעונה האחרונה, ממש לא ברור מדוע סקוטי צריך להוביל כדור בכדרור, כשג'ון די או יפתח זיו על המגרש. אולי בגלל משחק הנפל של אוואנס, אולי משהו בו דורש ממנו, אבל האם זה חוזה לא כתוב שהוא חייב לחרב כמה דקות? השיא היה כשוויליאמס הוריד ריבאונד ומסר לג'ון די. במקום לרוץ להתקפה, ווילבקין נעמד, עשה פרצוף של "לקחו לי שתו לי", ודרש את הכדור. משם הכל הלך דרומה. אני לא בטוח שזה קורה כי הוא אגואיסט. זה נראה שהוא מאמין בגדולתו וחושב שזו הדרך הנכונה לנצח. והבעיה הייתה שלרגע נראה שהוא צודק, כי כשיצא לנוח לשלוש דקות באיירן רצה 10:1, ועלתה ל-14 הפרש 8 דקות לסיום.
אז יכול להיות שהוא צודק? במילה אחת - לא! בשתי מילים - ממש לא! כי מרגע שסקוטי מתחיל לקחת רק על עצמו, לכדרר עצמו לדעת, והמאמן לא מגביל אותו ומוציא את הכדור מהידיים שלו, שאר השחקנים כבר עוברים למוד הלם פינת אפתיה. ואז הם לא ממש שומרים, ולא ממש משתחררים, ואין להם ציפייה לקבל את הכדור, רק ציפייה לסיום המשחק. זו קטסטרופה לכל מי שאוהב כדורסל, והיא חייבת להיפסק, בכל מחיר. זה כבר לא ענין של ניצחון או הפסד, זה ענין של בריאות הקבוצה. זו העובדה שמכבי תל אביב משמשת דוגמה, מהווה מודל לחיקוי, ומשמשת מוקד משיכה לשחקנים צעירים. והקבוצה הזו נראית מאוד חולה כשזה קורה, והיא חייבת להירפא. זה יכול להתחיל כשיאניס ספרופולוס יאמר במסיבת העיתונאים הבאה: "נחיה עם סקוטי, אבל לא נמות בלעדיו". יאמר ויעשה.
מכיוון שזה היה קרב ישיר, גם אם וירטואלי ותיאורטי, על מקום בשמיניה, כנראה שמכבי של השנה שוב לא תהיה בפלייאוף. יש סיכוי גדול שגם באיירן לא תהיה שם. בינהן למקום השמיני עומדות קבוצות כמו פנרבחצ'ה, אנאדולו אפס ומונאקו. זו די חוצפה שקבוצה שנראתה כמו מכבי במינכן אפילו תדבר על פלייאוף. אבל היא תצטרך לשנות משהו מאוד מאוד מהותי בהוויה שלה, ביכולת שלה, בעמוד השדרה שלה, כדי להגיע למצב שיש לה בכלל סיכוי. והיא צריכה לעשות את זה לא כדי להגיע להצלבה, אפילו לא בשביל לנצח משחקים, אלא כי זה הדבר הנכון לעשות. והשינוי הקיצוני הזה קשור לסקוטי ווילבקין ודרך השימוש בו. כבר אחרי הדרבי הצעתי שווילבקין לא יתלבש משחק אחד. מצבים קיצוניים דורשים צעדים קיצוניים. השאלה היא, אם מכבי בכלל מעוניינת להירפא.
