יאניס ספרופולוס – 4.5
"אני שמח מאוד על איך שנבנתה הקבוצה ועל איך ששדרגנו את הסגל", הכריז מאמן מכבי ת"א במסיבת העיתונאים לפתיחת העונה. ערב סיום הסיבוב הראשון ביורוליג הוא עומד על אותו מאזן כמו בעונה שעברה: 7 ניצחונות ו־9 הפסדים (לפני משחק סיום הסיבוב מול זניט הערב). בעונה שעברה זה היה בלי קהל וללא השקעה מסיבית בסגל, אז זה התקבל בסלחנות. ומה עכשיו?
לולא ההחלטה העקרונית של הנהלת המועדון לא לפטר את ספרופולוס והחוזה הכבד, אצל כל מאמן אחר רצף של שישה הפסדים היה מסיים את דרכו. היווני הצליח להרים את הקבוצה אחרי הפתיחה הבעייתית והנגיף שפגע בשחקנים, אבל בחודשיים האחרונים איבד את זה. ההגנה התרסקה, ההתקפה מתבססת על פעולות יחיד והכדררת של סקוטי ווילביקין. ניהול המשחק ופסקי הזמן לוקה בחסר, כפי שבאו לידי ביטוי בארבע הדקות האחרונות במדריד. הוויתור המוקדם שלו על רוב הישראלים ("אני מאמין בכל שחקן שמשחק כאן", הכריז בעבר) הוביל את הקבוצה גם לסיבוב ראשון צולע בליגה הישראלית ולאיבוד האמון מצד הקהל, שהפסיק כבר לצעוק "יאניס, יאניס" בסיום משחקים.
הנהלה - 5
"יש לנו קבוצה תחרותית, שיכולה באווירה טובה לעשות דברים יפים. יהיה קשה מאוד לנצח אותנו בהיכל מנורה", הבטיח בסוף אוגוסט ניקולה וויצ'יץ', המנהל המקצועי הכי בטוח על הגלובוס. קאזאן, הכוכב האדום ואנאדולו ניצחו בהיכל בהפרש דו־ספרתי! בניית הקבוצה התמקדה בחוליים של העונה שעברה: חיזוק הקו הקדמי, אבל שמיכת הקו האחורי נשארה באוויר.
עזיבתם של טיילר דורסי, אלייז'ה בראיינט וכריס ג'ונס, שלושה יוצרים מכדרור, גרמה למכבי להיות תלויה יותר מתמיד בווילביקין. הקריסה של ג'יימס ננאלי רק העמיקה את הבעיה. ההנהלה הגיבה יפה בפתיחת העונה עם הבאתו של מתיאס לסור, אבל במשבר הגדול ביותר בימי ספרופולוס משדרת חוסר אונים. הוויתור על יובל זוסמן (בשביל קמרון טיילור?!) החזיר את מכבי לימים שהישראלים הם רק קישוט.
קהל - 7
לפני הקורונה, האטרף של האוהדים הוביל את מכבי למאזן 1:13 בבית, ובלא מעט משחקים (צסק"א, פנאתינייקוס, ברצלונה ואנאדולו) דחף את הקבוצה לקאמבקים מדהימים. האמין בקבוצה וקנה מנויים בטירוף, ומול ברצלונה יצר אווירה סוחפת שהרימה את הקבוצה לתצוגת שיא. אבל בשבועות האחרונים חזר גם הוא לאווירת הייאוש, וחלקו יצא מההיכל שתי דקות לסיום המשחק מול אלופת היורוליג.
סקוטי ווילבקין – 6.5
חמישי ביורוליג בנקודות (14.6), מוביל את הליגה באחוזי קליעה מקו העונשין, רביעי(!) בחטיפות ותשיעי באסיסטים, על אף שזה לא נראה כך. שתי תצוגות ענק שלו בהיכל, מול באיירן מינכן ומונאקו, מנעו ממכבי הפסדים מביכים. ועדיין, בעונתו הרביעית במועדון, קשה לצפות בו מכדרר במשך 15 שניות ומחפש זווית נוחה לזריקות בלתי אפשריות.
לזכותו ייאמר שיש לו פחות עזרה משנים קודמות, והעובדה שמכבי הפסידה פעמיים בלעדיו בליגה (בגן נר ובחולון) גורמת לו לעומס ולתסכול, בעיקר ברבעים האחרונים (החטיא את כל ניסיונותיו משלוש ברבע האחרון מול ריאל, קאזאן ואנאדולו).
אנטה ז'יז'יץ' - 6
מוביל את הקבוצה במדד (17), ואחרי שהחמיץ את פתיחת העונה הפך להיות השחקן היציב והיעיל ביותר בקבוצה, ומדורג תשיעי ביורוליג באחוזי הקליעה ל־2 (64 אחוז). אבל לצד היותו 8 באספקט ההתקפי, ציונו ההגנתי הוא 4. קשה לבוא אליו בטענות על סל הניצחון של יאבוסלה במדריד (ז'יז'יץ' לא היה צריך להיות על המגרש), אבל לעיתים הוא נראה אובד עצות בהגנה, אם זה בחילוף על גארד שעבורו הוא מעבר חצייה, אם בהגנה על גבוה שקולע מחצי מרחק (סטייל פלייס) או בעזרה ההגנתית (עיין ערך הדאנק המפלצתי של הזוניה בהיכל).
קינן אוואנס - 6
לא קיבל את הביטחון הדרוש בפתיחת העונה, אבל מאז הניצחון בליון השתלט על עמדת הרכז. אין לו מספיק נוכחות והשפעה על המגרש, אבל מוביל את היורוליג ביחס אסיסטים־איבודים (על כל ארבעה אסיטסים, מאבד פעם אחת), ויחסית לעונת רוקי באירופה - קשה לבוא אליו בטענות.
ג'יימס נאנלי - 5
סמל לסיבוב רכבת ההרים של מכבי. התחיל רע (2 מ־10 מחוץ לקשת בשני המשחקים הראשונים), המריא בליון כתוצאה מכך שספרופולוס הפך אותו לשחקן מטרה בצבע שעולה מהספסל - וניפק 17 נקודות בממוצע בחמשת הניצחונות הרצופים. מאז, קלע 9 שלשות בלבד מ־31 ניסיונות (29 אחוז), הספיק לקלל את גיא פניני, להתעמת עם יובל זוסמן, ואפילו עם יפתח זיו. מי שחשב שמדובר בגרסת העשור של דווין סמית', קיבל את גרסת המאוס סטייל סוני ווימס.
אנג'לו קלויארו - 5
מקבל 22.5 דקות למשחק ומנפק רק נקודת מדד אחת לכל חמש דקות. הספק הנקודות שלו הוא הנמוך ביותר בכל שנותיו במכבי. איבד את הביטחון בקליעה, למעט שלשות מהפינה. רבים מאוהדי הקבוצה תוהים לפשר האמון הבלתי מסויג של ספרופולוס בו, על אף שקלויארו תמיד מגלה אכפתיות, תשוקה, גם אם חי רק ממה שהמשחק נותן לו.
רומן סורקין - 5
לפני שנה, פער כספי קטן הפריד בינו לבין מכבי ת"א, שכיפרה על הטעות בקיץ. אתלט, שומר מצוין, ומוריד ריבאונד התקפה בכל שמונה דקות שהוא על המגרש (בדרך כלל בפולו דאנק). אינו מעורב מספיק במשחק ההתקפה וחייב לשפר את הקליעה שלו מבחוץ (שלשה אחת ב־14 אחוז).
ג'ון דיברתולומיאו – 4.5
רק לפני שנתיים היה שר ההגנה של הקבוצה. אבל הפציעה והטעות הקטלנית שלו לפני שנה במשחק הביתי מול מילאנו (שלשה ועבירה על פאנטר) גרמו להסרת חנו אצל ספרופולוס. משתדל, אבל אינו רכז, וגם אחוזי הקליעה מבחוץ ידעו ימים טובים יותר (29 אחוז). אולי עד החתונה זה יעבור.
קמרון טיילור – 4.5
אמנם לא היו ציפיות מהזר השמיני של הקבוצה, אבל לתרום נקודת מדד אחת בעשר דקות זה מעט מדי. הוכיח במספר משחקים שמסוגל להיות סטופר הגנתי לא רע, אבל לקלוע שלשה אחת בממוצע כל 66 דקות? יש הצדקה לכך שהוא שיחק כמעט בכל משחק כ־13 דקות ועוז בלייזר לא שותף בעשרה משחקים?
דריק וויליאמס – 4
האכזבה הגדולה ביותר. מי שאמור היה להיות הפאוור פורוורד מהבולטים ביורוליג מגלה אפאטיות בלתי נסבלת, שעלולה להוביל אותו לקבוצה אחרת עוד העונה. אמנם אחוזי הקליעה שלו מהשלוש הם הגבוהים ביותר בקבוצה (44 אחוז), אבל במה מתבטאת האתלטיות שלו? לא שומר, לא עוזר בהגנה ומוריד ריבאונד התקפה אחד בכל 82 דקות(!). לזכותו ייאמר שלא משחקים עליו בכלל, אבל מי ששיחק 422 משחקי אן.בי.אי אמור להיראות הרבה יותר טוב.
ג'יילן ריינולדס - 4
עוד שחקן שעסוק רק בעצמו. נראה כמשלים קלאסי לעמדת שחקן הציר מהספסל, אבל בכל פעם שעולה עסוק רק במשחק ההתקפה שלו. היריבות כבר למדו אותו וגורמות לו לאיבודי כדור כשהוא מתקיף את הסל, וגם עבור הקהל הפך בלתי נסבל. באירופה כבר הבינו שמדובר במסננת הגנתית ומעורר געגועים למתיאס לסור.
• עוז בלייזר (שותף ב־6 משחקים, יפתח זיו (8) וג'ייק כהן (3) שיחקו מעט מדי עבור ציון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו