בסיום הראיון לאחר הניצחון הגדול על הפועל ירושלים בחודש שעבר, ביקש ג'סטין להגיד כמה מילים: "עבר עליי הרבה בשנה האחרונה, איבדתי את ההורים שלי לקורונה, נפצעתי ועברתי בין מדינות. אני מרגיש מבורך להיות כאן, במדינה הזאת ובקבוצה שאני כל כך אוהב".
טילמן (25) אכן עבר שנה טרגית ונוראית. באפריל אביו ג'ון לאחר שחלה בקורונה וכחודשיים לאחר מכן גם אמו הלכה לעולמה כתוצאה מסיבוך של הנגיף. בראיון מיוחד ל"ישראל היום", מסביר כוכבה של הפועל תל אביב מדוע היה חשוב לו לשתף את האוהדים והצופים במה שעבר עליו.
"רציתי להראות לאנשים שהקורונה זה משהו שכולם מתמודדים איתו ואפילו דברים שנראים זוהרים, לא משכיחים דברים קשים שקורים. רציתי שאנשים יידעו מה מביא לי מוטיבציה ומה גורם לי להופיע ברמה גבוהה וכמה אני קשור להורים שלי עד ימים אלה".
"הייתי שבור ומרוסק"
"שיחקתי בגלבוע/גליל ובדיוק העונה הופסקה בגלל הקורונה אז קניתי כרטיס טיסה חזרה הביתה", הוא מגולל את מה שעבר עליו בשנה האחרונה, "יצרתי קשר עם אבא שלי ואמרתי לו שלא יגיד לאמי שאני מגיע. הוא קצת לא הרגיש טוב, אבל הוא לא עשה סצנה כאילו הוא חולה. בכלל, אבא שלי אף פעם לא היה חולה. עליתי על הטיסה וכשירדתי בניו יורק ראיתי המון שיחות שלא נענו מאחותי. היא אמרה לי שההורים שלנו הובהלו לבית חולים ב-14 השעות שהייתי על המטוס".
"כשהגעתי הביתה הבנתי את הסיטואציה. שמעתי על הקורונה לפני, אבל רק כשזה פגע במשפחה שלי באמת הבנתי. כשאבא שלי הובהל לבית החולים זה נהיה רציני, הם היו בלי הכרה חלק מהזמן והגוף שלהם ניסה להתאושש. זה היה קשה לראות אותם במצב הזה.
"אמי כל הזמן אמרה לי כמה המצב לא משתפר ודיברה על הבעיות שלהם. אמי עברה בעבר התקף לב אז דאגתי יותר לגביה, כי אבא שלי אדם ברי. זה היה קשה כשלא נתנו לי לראות אותם, אתה אמור להיות מסוגל לדבר עם ההורים שלך כשהם בבית חולים, אבל אבא שלי כבר לא היה בהכרה ודיברנו איתו למרות שהוא לא ענה. עודדנו אותו להמשיך להילחם, אבל זה כבר היה מאוחר מדי.
"אלו היו ימים קשים שאי אפשר לתאר. אחותי בכתה הרבה וכל הזמן הסתובבה בהלם בבית ומלמלה 'הוא נעלם, הוא נעלם'".
אחרי שאביו הלך לעולמו, המצב של אמו דווקא השתפר והרופאים כבר חשבו שהיא תוכל להשתחרר, אבל אז היא חטפה שבץ ומצבה הדרדר במהירות. "איבדתי את אבא שלי ולא רציתי לאבד גם את אמי, אז חיפשנו לה את בית החולים הכי טוב שיש. הגענו לבית החולים הכי טוב במישיגן והעברנו אותה במסוק לשם. הרופאים טיפלו בה ממש טוב, דיברנו איתה בפייס טיים וגם עם הצוות הרפואי. היא התחילה להתאושש, אבל חצי מהגוף שלה היה משותק והיא לא יכלה לדבר.
"רק כשסבתא שלי הגיעה באחד הימים וראתה שהיא לא מגיבה אז היא אמרה לה לפקוח עיניים, וזה באמת מה שהיא עשתה. משם המצב המשיך להשתפר והיא אפילו התחילה לדבר בלחש. זו הייתה תקופה קשה. היינו מדברים והיא הייתה שוכחת על מה דיברנו. פשוט הראיתי לה שאני שם בשבילה וכמה אכפת לי ממנה והיא חשובה לי".
דווקא כשאמו הלכה לעולמה, ג'סטין לא שהה לצדה. הרופאים אמרו שהמצב יציב, אז הוא הלך ליוסטון כדי להירגע קצת ולהתאמן עם חברים. "פתאום אחותי התקשרה בוכייה וסיפרה לי מה קרה. הייתי שבור ומרוסק. עד היום אני מתנחם בזה שהספקתי להיות איתה הרבה בתקופה לפני שהיא הלכה לעולמה".
.png)
"הלוואי שיכולתי לפגוש אותם שוב"
הראיון הזה הוא אחד המקרים הבודדים שכמעט לא צריך לשאול בו שאלות, אלא פשוט לתת לדברים להיאמר מאליהם. "אני מתגעגע לרגעים שהיו לי עם ההורים", אומר טילמן כשדמעות בעיניו, "הלוואי שהייתה לי הזדמנות להודות להם על מה שעשו בשבילי או להיות איתם שוב אפילו פעם אחת. הם האמינו בי, שמרו עלי מצרות ודאגו שיהיו לי חיים טובים".
"אחרי שגם אמי מתה, לא רציתי יותר לצאת החוצה מהבית. הרבה אנשים הציעו לנו לשלם על דברים שקשורים להורים שלי, להלוויה ולביטוח ושום דבר לא עניין אותי".
באותו זמן חשבת בכלל שתחזור לשחק כדורסל?
"ההורים שלי תמיד דחפו אותי לעשות מה שאני אוהב וטוב בו. אבא שלי תמיד האמין בי יותר משאני בעצמי. זה אחד הדברים שדחפו אותי לעמוד על הרגליים ולחזור לעצמי. האמונה שלהם נותנת לי ביטחון לראות איפה הייתי ואיפה אני עכשיו. אני רוצה להשפיע ושיזכרו אותי ואת שם המשפחה שלי. אני רוצה להראות לכולם מה אני שווה".
"אני עדיין מרגיש שהם איתי כל הזמן, משגיחים עליי ודואגים לי. כשההמנון התנגן או לפני שאני עולה למגרש אני עוצם עיניים ומדמיין את אבא שלי צופה בי כמו שהיה עושה, מחייך ומנופף. אני ממש רואה איפה הוא יושב. זה נותן לי כוח להמשיך לעשות מה שאני עושה".
שאלת פעם את אלוהים למה כל זה קרה לך?
"לא רציתי לדבר עם אלוהים, כעסתי עליו על מה שקרה. שאלתי למה אני? אף פעם לא מת לי מישהו שחשוב לי ככה. חשבתי שאני בסרט. שני ההורים שלי מתו, זה משוגע. בן דוד שלי שקרוב אלינו חיבק אותי ודאג לי ודיבר בשמי לאלוהים והודה לו על כל מה שנשאר לי. זה ניחם אותי, שיפר את מצב רוחי ונתן לי ביטחון שאני יכול להתאושש".
טילמן מספר שאחד הדברים שהחזיקו אותי בכל אותה תקופה היה הקשר עם אחותו. "היא חזקה יותר ממני. לפני שההורים שלי מתו לא הייתי קרוב אליה כל-כך, כי ההורים שלי נתנו לי מספיק תשומת לב. אבל עכשיו, אחרי כל מה שקרה, אנחנו בלתי ניתנים להפרדה. כשאני כאן בוכה בלילות, היא שם בשבילי. כל הזמן שההורים חלו ואחר כך מתו היא הייתה בהריון, וזמן קצר אחרי שאמי הלכה לעולמה נולדה לה בת. תחשוב מה זה, הסבא והסבתא מתים, ופתאום נולדה להם נכדה".
"רוצה שלא ישכחו את שם המשפחה שלנו"
בתחילת העונה הנוכחית חתם טילמן בדינמו ססארי, אך התקשה להשתלב ובהמשך עבר לבורסאספור הטורקית אותה ביקש לעזוב אחרי כמה משחקים בגלל תנאים גרועים ויחס בלתי הולם. "בישראל זה סיפור אחר לגמרי. אנשים פה גורמים לי להרגיש בבית. לאנשים יש להם זרועות פתוחות וגורמים לי להרגיש בנוח. נותנים לי מוטיבציה וביטחון. בטורקיה ובאיטליה לא הרגשתי בנוח וזה השפיע עליי".
אתה יכול להבטיח לאוהדים של הפועל ת"א שהקבוצה לא תרד לליגה השנייה?
"יש לקבוצה שלנו המון כישרון בכל עמדה. אני בטוח שאנחנו נישאר בליגה הראשונה גם בעונה הבאה".
בהפועל רוצים שתמשיך גם בעונה הבאה, יש סיכוי שזה יקרה?
"אכן היו דיבורים ראשוניים. אני צריך לדבר עם הסוכנים שלי, לראות את המספרים ואז נחליט. אני נהנה להיות בתל אביב ולשחק עבור הפועל. המאמנים והמועדון מאמינים בי וטוב לי פה".
כשאתה לבד ומנסה לא לחשוב על מה שעבר עליך, מה אתה עושה?
"אני אוהב לדמיין את עצמי מיליונר ועושה מה שאני רוצה ויכול לדאוג לכל מה ומי שאני רוצה. שיהיה לי כל מה שאני רוצה ואוכל לעשות מה שאני רוצה".
ובכדורסל, מה החלום הכי גדול שלך?
"החלום שלי זה להגיע לאן.בי.אי. לפני הקולג' בכלל לא חשבתי על לשחק מחוץ לארה"ב אז כמובן שזה מה שאני רוצה יותר מהכל. אבל אם לא יסתדר, אני רוצה להגיע לקבוצת טופ יורוליג, כמו ריאל מדריד או ברצלונה. לשחק ברמה הזאת ושכולם יכירו את השם שלי ואת שם המשפחה שלי" .
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו