מכבי תל אביב גילתה אמש (שישי) את זהות היריבה שתחכה לה ביום שלישי במשחק הפליי-אין ותעמוד בינה לבין הכרטיס המיוחל לפלייאוף היורוליג. גם אם לא יגידו זאת בקול רם, באסקוניה הספרדית היא יריבה ממנה היו מעדיפים הצהובים להימנע.
הקבוצה מוויטוריה נחשבת לאחת הקבוצות המוכשרות והמסוכנות ביותר התקפית במפעל ובשורותיה מככב מלך הסלים של העונה ביורוליג, אך גם לקבוצה שסובלת מחוסר יציבות ובסגל הצעיר שלה בולט היעדר ניסיון במשחקי ההכרעה.
מבט אל עבר סיפורן של הקבוצות בשנים האחרונות מגלה לא מעט קווי דמיון בשיטת העבודה. שתי הקבוצות לא נחשבות מענקיות המפעל בפן הכלכלי ומנסות בכל קיץ למצוא את השחקנים המוכשרים והמבטיחים ביותר במחירים זולים באופן יחסי ולפני הפריצה.
בחינה מדוקדקת של תקציבי הקבוצות מגלה יתרון לצהובים. ל"ישראל היום" נודע כי תקציבה של מכבי תל אביב עמד בתחילת העונה לפי הערכות על 22 מיליון יורו ואילו תקציבה של באסקוניה ערב פתיחת העונה הוערך בכ-16 מיליון יורו - אחד מארבעת התקציבים הנמוכים במפעל. מבחינה תקציבית הייתה באסקוניה לקבוצה בעלת התקציב הנמוך ביותר שסיימה את העונה באחד מ-8 המקומות הראשונים בטבלה.
סוד קסמה של הקבוצה מחבל הבאסקים טמון במערך הסקאוטינג ופיתוח השחקנים שלה. לאורך השנים הוכיחה באסקוניה את יכולתה להנחית שחקנים מוכשרים ובעלי פוטנציאל לפני הפריצה למרות תקציב נמוך באופן יחסי, וגם השנה המצב לא שונה.
אל כוכב הקבוצה מרקוס הווארד שהמשיך לעונה נוספת לאחר עונת בכורה מרשימה ביורוליג ובאירופה הצטרפו צ'ימה מונקה שלא מצא את מקומו במונאקו בעונתו הראשון במפעל, אולם בהזדמנות האמיתית הראשונה שקיבל העמיד העונה ממוצעים נפלאים והפך לאחד הכוכבים העולים של המפעל.
סיפור ההצלחה של באסקוניה מתחבר עם סיפורי האנדרדוג שמאפיינים את כל אחד מכוכבי הקבוצה. במועדון החליטו הקיץ בצעד מפתיע להמר על קודי מילר-מקנטייר ולתת לו את תפקיד הרכז הראשון של הקבוצה ביום שאחרי הפרידה מדריוס תומפסון.
מקנטייר, שיחגוג בקיץ הקרוב את יום הולדתו ה-30, לא שיחק מעולם ביורוליג ובעונה שעברה אף ירד ליגה עם גזיאנטפ הטורקית. הרכז האמריקני הסתובב ברחבי היבשת הישנה כמעט עשור ולא זכה מעולם להזדמנות לשחק בליגה הטובה באירופה, אך את באסקוניה כל זה לא הדאיג והיא זכתה ובגדול כשהרכז בדרכו הבטוחה להיבחר למלך האסיסטים של המפעל ולאחת מחמישיות העונה.
המועדון הוותיק בו שיחקו בעבר בין היתר שמות גדולים כמו ווייד בולדווין, דריוס תומפסון, פייריה הנרי, מייק ג׳יימס, סימונה פונטקיו, אלק פיטרס, שאבון שילדס, טוקו שנגליה, וינסט פוריירה, דארון היליארד, רודריג בובאה, שיין לרקין, דאויס בטראנס, פרננדו סאן אמיטאריו, מרסלינו הווארטס, מובל העונה על ידי משולש כוכבים רעב להוכיח בדמות הווארד, מונקה ומקנטייר. הראשון זכה להתעלמות לאורך השנים על אף שהיה לכוכב עולה במשך ארבע שנים במכללות, השני נחתך רק לפני ארבע שנים מהליגה השנייה בצרפת והשלישי פורץ ושובר תקרות זכוכית רק בעשור ברביעי לחייו.
התקציב הנמוך באופן יחסי מחייב את הקבוצה לקחת הימורים ולתת במה לשחקנים רעבים להוכיח, ל"ישראל היום" נודע מפי מקורות בספרד כי מי שמחזיק במשכורת הגבוהה ביותר במועדון הוא כוכב הקבוצה מרקוס הווארד שמקבל על פי הערכות שכר של 750,000 דולרים לעונה, סכום נמוך ביחס לכוכבי יורוליג אחרים בדרגתו ולשם השוואה מחצית מהסכום אותו מקבלים לורנזו בראון ווייד בולדווין כל אחד בנפרד.
הדוגמה הטובה ביותר העונה היא של מונקה שעל פי הערכות משתכר בכ-400,000 דולרים לשנה, סכום אותו מרווחים כיום שחקנים בקבוצות שונות גם ביורוקאפ ובליגת האלופות של פיב"א, ולא סכום שמרוויח לרוב כוכב יורוליג ברמתו. היכולת של המועדון למצוא כשרונות לפתח אותם ואז באמצעות סעיפי היציאה בחוזים שלהם להכניס כסף לקופת המועדון, מאפשרת לו להצליח על אף תקציב נמוך באופן יחסי.
למרות זאת ובשל הסגל הצעיר וחסר הנסיון באופן יחסי, סובלת הקבוצה מעליות וירידות לאורך העונה ועל כן, בליגת הספרדית היא מדורגת במקום ה-9 ונמצאת נכון לעכשיו בעונה מאכזבת ומחוץ לתמונת הפלייאוף במדינתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו