עבור רבים, דרום אמריקה היא מקום לטיול אחרי צבא, אבל גולן גוט ראה בה אפשרות לדף חדש. הוא נצר למשפחת כדורסל מוכרת, בנו של שחקן העבר דני גוט ואחיינו של דייויד בלאט, ובגיל 29, כשהוא בצומת דרכים, בחר להתרחק 21 שעות טיסה מהצל המשפחתי.
"אני מאוד נהנה מהסביבה ומהאנשים כאן", מספר גוט מביתו בבירת אורוגוואי, מונטווידאו, "חיפשתי מקום שאוכל לשחק בו כזר, כי היחס שונה מאוד. כזר אתה תמיד חושש שאולי יחתכו אותך, אבל אתה מרגיש שרוצים לתת לך את הבמה וזה משהו שעוזר לי לשחק טוב יותר".
גוט, שכבר נמצא חצי שנה מעבר לים, הספיק לרשום את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת אורוגוואי. תחילה, אחרי שסיים את חוזהו בגלבוע/גליל, הפתיע וחתם בליגה הצ'יליאנית. חודש אחד הספיק לו לפני שנדד לחתום ב"מכבי" של אורוגוואי, האלופה המקומית. "הקבוצות כאן מייצגות את השכונות במונטווידאו, והקבוצה שלי מייצגת את היהדות. קיבלו אותי יפה, וגם ניסו לתקשר איתי בעברית".
איך הגעת לליגה באורוגוואי?
"כאשר שיחקתי בעירוני נס ציונה, היה שם זר בשם לי רוברטס ושמרנו על קשר. בשנים האחרונות הוא משחק כאן, ובאחת השיחות שלנו הוא הציע לי לבחון את האפשרות. נוסף על כך, אבא שלי מאורוגוואי במקור, נולד שם. התחלתי לקדם את תהליך קבלת האזרחות. זה התחיל בשיחה בין חברים, אהבתי את הרעיון בשביל החוויה, וגם בשביל לפרוץ גבולות עם עצמי".
פשוט רצית לפתוח דף חדש?
"יש לזה חלק גדול מאוד. לטוב ולרע, בארץ פעם אחת אתה נופל - ואת זה יזכרו ויהפכו לתדמית, זה מאוד מתסכל. רציתי מקום שבו לא מכירים אותי".
"צריך לקבל החלטות קשות"
מגיל צעיר ריכז סביבו גוט הרבה תשומת לב. הקשר המשפחתי יצר ציפיות גבוהות. "עד היום תמיד לאנשים יש רצון לומר עלי שאני מצליח בגלל אבא שלי או בגלל דוד שלי. בתור ילד זה מאוד תסכל, כי לא משנה מה עשיתי, תמיד שמעתי שאני במקום הזה בגלל המשפחה שלי. ככל שהתבגרתי, כך הבנתי שזה חיובי וזה דרבן אותי לעבוד יותר קשה. כאן באורוגואי מכירים אותי בתור גולן, ולא בתור הבן של או האחיין של".
יש גם לא מעט קשיים בלהיות רחוק מהבית.
"ללא ספק. בארץ הכל קרוב והמשפחה יכולה תמיד להגיע. כאן אתה מאוד לבד וזה לא פשוט, במיוחד לנוכח המצב בארץ. יש לך דאגות בראש, אתה עוקב מרחוק אחרי החדשות ורואה את כל התמונות הקשות, ואין לך עם מי לדבר על זה פה. אף אחד לא מבין את הכאב. לשמחתי לא חוויתי אנטישמיות, אבל עדיין מאוד קשה להיות רחוק".
בחלון ההעברות האחרונות רשמת הופעת בכורה ב"לה סלסטה" וסגרת בכך את הדלת לחזרה לנבחרת ישראל. איך קיבלת את ההחלטה?
"הם פנו אלי כמה פעמים. רציתי לשחק בחו"ל ובנבחרת המקומית כי זה מקנה חשיפה מאוד גדולה באזור הזה. יש לנו סיכוי טוב להגיע לאולימפיאדה הקרובה, וזו החשיפה הכי גדולה ששחקן יכול לקבל. ראיתי לאן הרוח נושבת עבורי בנבחרת ישראל ורציתי לפתוח דף חדש. זה לא פשוט עבורי, כי גדלתי בישראל והיא מדינה שמאוד חשובה לי. הייתי בנבחרות הצעירות וגדלתי לתוך הנבחרת, אבל לפעמים צריך לקבל החלטות קשות. אני מאוד שלם עם ההחלטה שלי".
אתה מרגיש שנבחרת ישראל פספסה אותך?
"היה פספוס הדדי. כשעודד קטש אימן, הרגשתי מאוד בנוח ואני חושב שהרבה שחקנים הרגישו ככה. הדרך שבה קטש עזב היתה עצובה לי ולהרבה מאוד שחקנים, כי היינו נבחרת מצליחה ובתקופה טובה".
"היו תנאים לא הוגנים"
עד לפני מספר שנים לא גדול, גולן גוט הוצג כמועמד להפועל ירושלים ולקבוצות גדולות אחרות בישראל, אבל משהו לא עבד. "היו הרבה דברים שהשפיעו. זה היה הזמן הנכון עבורי, אבל התנאים לא היו הוגנים עבור התקופה שעברתי. זה היה פספוס מבחינתי".
מה יגרום לך לחזור לישראל?
"יש הצעות, אבל הן צריכות להיות משהו מאוד מפתה. סגנון המשחק שלי הוא מאוד קבוצתי, וזה משהו שכמעט לא רואים היום בארץ".
נוצרה עליך איזושהי סטיגמה שלילית בכדורסל הישראלי?
"אני חושב שבארץ לאנשים מאוד קשה עם שחקן ישראלי שלא מפחד להגיד את מה שהוא חושב, הם רואים בזה חוצפה. אני לא הסכמתי לשתוק כשראיתי יחס שונה בין ישראלים לזרים. בארץ מצפים מהשחקן הישראלי לסתום את הפה ולעשות מה שיגידו לו. היום הישראלים צריכים לעשות את העבודה השחורה והזרים קוטפים את הפירות. זה מאוד פוגע בשחקנים הישראלים ובכדורסל הישראלי. אחרי זה אנחנו מגיעים לנבחרת ומופתעים שהיא לא מצליחה".
יש משהו שעשית לא נכון בדרך?
"היום אני מבין שעבודה קשה הרבה יותר משתלמת. בתור ילד לא הבנתי שזה תהליך ושצריך להשקיע לטווח ארוך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו