אלכסנדר דז'יקיץ' - 10
הסרבי סיפק את אחת מהעונות המרשימות ביותר של מאמן כבר זמן רב. הוא השאיר את השדים של השנים האחרונות מאחור, ליכד חבורה קשוחה ומאומנת שלפעמים נראה שלא יכלה להפסיד, והאמין בשחקנים גם בתקופות הפחות טובות.
הוא ניהל משחקים בדרך כלל ברמה מצוינת, ובדרך הפיל מאמנים מנוסים ואיכותיים כמו צ'וס וידורטה ועודד קטש. מגיע לו ציון מושלם.
זאק הנקינס - 9
היו ספקות רבים סביב הסנטר המוכשר בתחילת העונה. הנקינס ענה בגדול, הביס כמעט כל מתחרה במהלך העונה - גם סנטרים קלאסיים מנוסים וגם פורוורדים אתלטיים - ובעיקר נשאר כשיר, מחויב ומפוקס בשני צידי המגרש כמעט לאורך כל העונה.
בתקופה האחרונה הוא קצת התקשה מול הפיזיות של שחקני א.א.ק אתונה וטנריף, אבל הוא עדיין השחקן הטוב ביותר של האדומים העונה ואחד מהמצטיינים בליגת האלופות ב־2022/23.
קאדין קרינגטון - 8
גם סביב הגארד המוכשר של ירושלים היו לא מעט סימני שאלה במהלך העונה, וגם הוא ענה עליהם בגדול עם כמה תצוגות נפלאות, שהראו כמה נפיץ הפוטנציאל שלו. חוסר היציבות של הנקינס בכמה משחקים העונה פגע מעט בציון שלו, אבל הוא בהחלט יכול לסכם עונה בשביעות רצון גדולה.
ספידי סמית' - 8
אם לגבי חלק מחבריו היו סימני שאלה, אצל ספידי סמית' היו סימני קריאה. האוהדים והעיתונאים, כולל כותב שורות אלו, היו בטוחים שהוא לא מתאים לעמדת הרכז הראשון של הקבוצה מהבירה וקראו להחליפו.
דז'יקיץ' כמובן לא התרשם, הלך עם האיש שלו עד הסוף - ויצא נשכר. סמית' ממצה את מלוא הפוטנציאל ההתקפי וההגנתי, ולמעשה מנהיג בדרכו את הקבוצה. עם קצת יותר יציבות התקפית ושיעורי קליעה גבוהים יותר, גם הציון שלו היה נוסק.
ליוואי רנדולף - 7.5
הפורוורד המגוון סיפק עונה טובה וסולידית, ותרם משמעותית לכמה מהניצחונות החשובים של ירושלים.
זה פחות או יותר מה שאפשר להגיד על היכולת שלו.
בניגוד לציפיות ממנו בתחילת העונה הוא לא הביא משהו מיוחד, ואי אפשר להגיד שסחב על גבו את הקבוצה. זה לא אומר שהוא לא צריך להישאר גם בעונה הבאה בירושלים, אלא שהוא לא יכול להיות אחד מהאנשים המרכזיים, רק עוד שחקן טוב ואיכותי בסגל.
אור קורנליוס - 7
הפתעת העונה של ירושלים. "אורקו" הוא האנרג'ייזר של דז'יקיץ', ואחד מהסממנים המרכזיים של הדרך שבה הקבוצה באדום משחקת העונה - קשיחות, תשוקה, משמעת וחוסר אגו.
קפיצת המדרגה שעשה הפורוורד הישראלי בשנה החולפת היא מרשימה בכל קנה מידה. אם הוא יקלע את השלשות הפנויות באחוזים טובים יותר, הוא יהפוך לאחד מהשחקנים הישראלים הבכירים וישדרג משמעותית את מעמדו ואת שכרו.
איתי שגב - 6.5
"הלב של המועדון", כך קרא לו אחד מהאוהדים בפאנל שקיימנו בסוף השבוע. שחקן הפנים התקשה בתחילת העונה עם הדרישות והקשיחות של מאמנו, אבל לאט־לאט הם החלו לשדר על אותו הגל.
מבחינתי זוהי עונתו הטובה בקריירה - משחקן משלים במקרה הטוב הוא הפך לשחקן שממלא תפקיד משמעותי וצובר ביטחון ממשחק למשחק, וחלק אינטגרלי מההצלחה. ביחס לציפיות שהיו ממנו בתחילת העונה, הקפטן הירושלמי ביצע קפיצת מדרגה משמעותית.
ברנדון בראון - 6.5
גם בשעה שאתם קוראים שורות אלה, עדיין לא החלטתי אם מגיע לגארד הסימפתי ציון גבוה יותר. מצד אחד, מספר המשחקים האיכותיים שסיפק לקבוצתו אינו גדול, ומהצד השני הוא נמצא במגמת שיפור כמעט מתמדת ומשלים מצוין את כל חבריו לקו האחורי.
סים־סנדר ונה ומארקס מייריס - 5.5
שני הפורוורדים הסולידיים הביאו לדז'יקיץ' בדיוק את מה שחיפש - ניסיון,גודל פיזי, קשיחות, משמעת, מוסר עבודה ואופי חיובי בחדר ההלבשה. אומרים שבכל קבוצה מנצחת צריך גם שחקנים כאלה. לא נתווכח עם זה, אבל בסופו של דבר תרומתם הכוללת אינה גדולה מספיק.
עוז בלייזר - 4
חשבתי שהפורוורד הישראלי הבכיר יפרח במדים האדומים וימצא את עצמו בשיטה שהביא איתו דז'יקיץ', אבל לפעמים בלייזר נראה קצת אבוד על הפרקט.
גם הפציעה באמצע העונה פגעה בו וגרמה לו לרדוף אחרי הרכבת, שכבר יצאה מהתחנה במסלול חיובי.
כשבלייזר יסכם את העונה האירופית שלו, הוא בוודאי לא ייתן לעצמו ציון טוב. אולי הפלייאוף שמתקרב במסגרת הליגה יכול לשנות את העונה מבחינתו - ניסיון, אופי ויכולת כדי לעשות את זה יש לו בשפע.
