אנגרי דונטה. חשבון הטוויטר הפיקטיבי של דונטה סמית'. הוא מדבר על עצמו בגוף שלישי, יורד על מכבי ת"א, אימלל את דני פרנקו, או כפי שקרא לו - "פאני דרנקו", העלה ממים משובחים והפגין ניצוצות של ראפ.
בראד גרינברג. המאמן של דונטה במכבי חיפה. השחקן תיעב את המאמן והסכים לחזור לעונה השנייה בחיפה רק אחרי שהובהר לו שהמאמן לא ימשיך.
ג'ף רוזן. הבעלים של מכבי חיפה ומי שהביא את דונטה לישראל. גם איתו יש לשחקן דם רע: כשרוזן החתים שחקן בשם הקטור הרננדס והעז להשוות אותו לדונטה, סמית' כינה אותו "חתיכת חרא".
דני פרנקו. המאמן האהוב על דונטה, זה שבזכותו הוא נשאר בחיפה לעונה שנייה, זה שבעקבותיו הוא הגיע להפועל ירושלים.
הפרש סלים. השיטה המוזרה שדונטה לא הבין לעומק. 15 שניות לתום משחק הגומלין בגמר 2014, חיפה הובילה בשתי נק' אחרי שהשוותה את ההפרש מהמשחק הראשון (4) וכפתה הארכה. דונטה, שמאוחר יותר אמר שחשב שהמשחק היה גמור בגלל ההובלה, ניצל את השעון ממש עד סופו וחטף גג.
ווינר. "אני אולי לא הכי מהיר, ולא קולע הכי טוב, ולא הכי חזק, אבל דבר אחד אני כן - וזה ווינר". דונטה, בפתיחת עונת 2016.
ז' (אצבע משולשת). "האצבע שלי פשוט קיבלה חיים משל עצמה", כך הסביר דונטה את האקט השערורייתי, שבו סימן לקהל הירושלמי מה הוא חושב עליו. כמה שעות אחר כך הוא כבר התנצל בטוויטר.
האצבע המשולשת // עודד קרני
חדר הלבשה. המקום שבו דונטה באמת פרח. צעקות, ריבים, צחוקים - הוא היה מלך חדרי ההלבשה בכל מקום שאליו הגיע.
טיי. לא הרבה יודעים, אבל רוב הזרים ששיחקו עם דונטה בכלל קראו לו טיי.
ירושלים. העיר שבה שיחק, אבל קשה לומר שהשתגע עליה. כשרצה לבלות, בחר לרדת במורד כביש מס' 1 אל גוש דן, ובעיקר לתל אביב ולראשל"צ.
כיכר ספרא. כשכל שחקני ירושלים חגגו עם ההמונים בכיכר, דונטה, יחד עם ברייסי רייט וטיי מקי, בחרו לנסוע לת"א, שם חגגו עד אור הבוקר.
לוח. חוץ מלקחת את לוח האימון בפסקי זמן, דונטה היה עושה הכל: צועק, מדרבן, מעיר ומקלל. המאמן? לפעמים הוא נתן לו לדבר.
מדד. דונטה היה החלום הרטוב של כל שחקן פנטסי, ובארבע שנים בישראל רשם מדד ממוצע של 20.5 לערב.
ניצחונות. דונטה העיד לא פעם אחת שהפסד זה משהו שהוא לא יכול להשלים איתו. גם במשחקי קופסה נגד ילדים.
סמית' השני. לאורך כל תקופתו בישראל הושווה דונטה לדווין סמית'. אנחנו עוד נתגעגע למאצ'־אפ המרתק הזה.
סמית' וסמית'. מקור להשוואה // עודד קרני
עיתונאים. דונטה לא אהב אותם וכנראה לעולם לא יאהב. במשך שנתיים בירושלים תמיד סירב להתייצב למסיבות עיתונאים, גם לאחר תצוגות שיא.
פאק/פאקינג. שם התואר האהוב על דונטה. במשחק למען הקהילה במארס האחרון צעק אל ילדי הקבוצה היריבה אחרי שקלע שלשה: "דאטס וואט איים פאקינג טוקינג אבאוט!"
ציוצים. אמצעי התקשורת האהוב על דונטה, אם כי ממארס האחרון קולו נדם בטוויטר.
קול אוף דיוטי. משחק הפלייסטיישן האהוב על דונטה.
רוע. "הקבוצה הזאת היתה נחמדה עד שאני הגעתי. אחרי זה היא הפכה להיות רעה וזו הסיבה שלקחנו את האליפות", כך הוא אמר בחגיגות בחדר ההלבשה אחרי גמר 2015.
שרוכים. דונטה נהג להתאמן כששרוכי נעליו אינם קשורים. הערות ובקשות מהצוות המקצועי בירושלים לא נלקחו ברצינות.
תמונת החתימה. הצילום הבלתי נשכח של דונטה עם אורי אלון, כשהאחרון משלב ידיים וסמית' מניף את צעיף הפועל ירושלים בגאווה. לימים יודו קברניטי מכבי ת"א בשיחות סגורות כי התמונה הזו פגעה בהם וחשפה לראשונה שחקן שבחר לא להגיע אליהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
