משחקי אימון הם המקום שבו מאמנים מתרגלים את השיטה ההתקפית והחוקיות ההגנתית, אבל גם מציפים בעיות כדי לטפל בהן, אם אפשר. נדמה שחלק מהבעיות שנחשפו אצל הפועל ירושלים בהפסד 67:58 ביום שישי לרג'יו אמיליה הן בעיות מבניות בעמדה 1 הקריטית.
ג'רום דייסון וקרטיס ג'רלס הם יוצרים נהדרים באחד על אחד ובמגרש פתוח, אבל בקבוצה הזקוקה למבוגר אחראי שידאג שכולם יהיו שמחים, הם לא הוכיחו שהם בנויים לזה מבחינת אישיות או יכולות. קשה להאמין, אבל לאחר כל הרכש הזר, סימונה פיאניג'אני יגלה שאם הוא רוצה קצת סדר וארגון, הוא יצטרך ללכת עם נסיך הכדורסל הישראלי יותם הלפרין, שבעונה שעברה לא הספיק לשלבים הגבוהים של אירופה. גם בר טימור נשאר בעמדת האנדרדוג שצריך להוכיח שאין לו מה להוכיח וחייב להתמלא באנרגיה כשייקרא לדגל, מתי שזה לא יהיה.
הערב (ש') ניצחה ירושלים 57:75 את דומז'אלה הסלובנית במשחק הכנה מצוין עבורה לקראת המפגש מול מגדל העמק בגביע המדינה. ירושלים שיחקה ללא אמארה סטודמאייר, ואחרי שתיגמר ההתלהבות שהבחור אשכרה כאן, פיאניג'אני יצטרך להחליט מה הוא מייעד עבורו: האם הוא גו טו גאי או רול פלייר.
אם הוא ה־שחקן, אין מצב שהוא נועל בצבע או מתגלגל בפיק אנד רול והכדור לא מגיע אליו. סטודמאייר נמצא במקום בקריירה שבו אין לו צורך לעשות פוזות של דיווה כדי להיות מעורב, והוא ערך אימון כושר נטול כדור בריצה מצד לצד כששיחק בחלקים גדולים מהמשחק ביום שישי. אבל הרכזים חייבים להביא אותו לידי ביטוי ולכפות תגובות הגנתיות שיקלו על כולם, בעיקר בהרכבים עם טראוויס פיטרסון. מעבר לכך, פיאניג'אני צריך להחביא אותו הגנתית, להסביר לו שאין 82 משחקי הכנה שבהם מתכוננים לדבר האמיתי ושהגויאבות של ליאור אליהו הן משהו שבאמת קורה ולא סממן לשימוש בנרקוטיקה. קל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו