אפילו שהקריירה שלו מלאה בקאמבקים ובחזרות כנגד כל הסיכויים, טייגר וודס מעוניין להשלים את הקאמבק הגדול מכולם.
13 חודשים אחרי שעבר תאונת דרכים קשה, שהותירה אותו עם שברים ברגל ימין, הודיע השבוע האמריקני בן ה־46 שהוא מתכוון להשתתף בטורניר המאסטרס, שיצא היום לדרך באוגוסטה. "כרגע אני מרגיש שאני עומד לשחק", אמר מי שזכה בטורניר הזה חמש פעמים בעבר, "אין לי שום ספקות לגבי מה שאני יכול לעשות פיזית מנקודת מבט של הגולף".
כדי להבין עד כמה גדול ומפתיע הקאמבק הנוכחי, צריך לחזור לאותו יום בחודש פברואר 2021. וודס נהג אז ברכבו באזור לוס אנג'לס, ובמהירות של 140 קמ"ש איבד שליטה על הרכב. הפגיעה היתה קשה: מעבר לשברים בשוקה ובשוקית, וודס סבל מעוד כמה שברים קטנים. הוא עצמו הודה ש"האפשרות לאבד את הרגל לחלוטין היתה על השולחן". כשהתעורר בבית החולים לאחר הניתוחים שהותירו אותו עם ברגים ומתכות ברגל ימין, הוא ביקש מאשתו שתזרוק אליו כל מיני חפצים כדי שלפחות יוכל להניע את הידיים ואת פלג הגוף העליון.
במצב הזה, וכשמביאים בחשבון חמישה ניתוחים קודמים בגב, חמישה נוספים בברכיים וקריירה של יותר משני עשורים ברמות הגבוהות ביותר, מתבקש היה להניח שהתאונה הזאת דינה סוף הסיפור.
בשלב הראשון וודס אכן היה אסיר תודה רק על היכולת לקום מהמיטה אחרי חודש בבית החולים ולהתהלך קצת בבית, אבל עם הזמן הדחף התחרותי שב אליו. "עבדתי קשה", הסביר וודס איך הביא את עצמו למצב הנוכחי. "הצוות שלי היה אדיר, היה לי מזל עם המנתחים המצוינים ולמעשה עבדתי עם פיזיותרפיסט בכל יום. זה היה קשה, קשה מאוד".
לא הפעם הראשונה
וודס לא רצה לסיים את הקריירה בצורה כזאת, ולכן לאט־לאט חזר להתאמן ולסמן לעצמו את המטרה המרכזית: טורניר המאסטרס באוגוסטה. כשנשאל אם הוא מרגיש כאבים, השיב האמריקני: "כן, בכל יום מחדש".
הוא ציין שהחלק הכי קשה הוא ההליכות מגומה לגומה, אך זה לא מנע ממנו להפגין הרבה מאוד ביטחון בעצמו. למשל, כשנשאל אם הוא חושב שיש לו סיכוי לנצח אחרי שלא התחרה כמעט שנה וחצי, חזר להתאמן באופן סדיר רק בימים האחרונים וצנח למקום ה־973 בדירוג, השיב וודס: "כן, בהחלט. לא הייתי מגיע לכאן אם לא הייתי חושב שאני יכול לנצח".
בהתחשב בהיסטוריה של וודס, ברור שלא מדובר בהכרזות שווא. המיתוס שלו נבנה מהרגעים האלה שבהם ניצח כנגד כל הסיכויים, כמו הזכייה באליפות ארה"ב הפתוחה ב־2008 תוך שהוא סובל מקרע ברצועות ומשברי מאמץ ברגל שמאל.
עבור וודס, הטורניר הנוכחי מיוחד מסיבה נוספת: הוא מציין 25 שנים לזכייה הראשונה של האמריקני בטורניר מייג'ור - המאסטרס של 1997 כשהיה בן 21 והפך לשחקן השחור הראשון לזכות בתואר, זכייה ששינתה את חייו ואת פני הגולף העולמי. "אני לא מאמין שעבר כל כך הרבה זמן", אמר וודס, "אני שמח להיות פה שוב ולשאוב מהאנרגיה של המקום הזה".
ב־2019 הוא חזר למאסטרס אחרי סדרה של פציעות וניתוחים וזכה בו לראשונה אחרי 14 שנים, במה שהיה תואר המייג'ורס הראשון שלו מאז 2008 ואחד הקאמבקים הגדולים בתולדות הגולף. עכשיו הוא חוזר שוב, אולי כדי להשלים קאמבק לא פחות גדול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו