שי דורון (36) היא אחת מגדולות הכדורסלניות הישראליות בכל הזמנים, ויש יגידו גם הגדולה שבהן. ב־2007 היא הפכה לראשונה - והיחידה עד כה - ששיחקה ב־WNBA, כשנבחרה על ידי ניו יורק ליברטי במקום ה־16 בדראפט. בעבר שיחקה באליצור רמלה, שעימה זכתה ביורוקאפ, וגם במכבי רמת חן, במכבי בנות אשדוד, באליצור חולון וכן באירופה - בטורקיה וברומניה. דורון כיכבה במשך שנים במדי בנבחרת ישראל. בתקופה האחרונה החלה לעבוד בקרן הון סיכון שמשקיעה בסטארטאפים.
-מתי הבנת שזה נגמר?
"כבר כמה שנים אני מרגישה שזה לא אותו דבר. התחלתי להתמקד בלעבוד וללמוד במקביל. השנה כבר ידעתי שלא אשחק, למרות שניסו לשכנע אותי. הבנתי שאין לי את היכולת הפיזית והמנטלית".
-זיכרון ראשון מהכדורסל?
"גיל 8. אני משחקת עם אחותי בקיבוץ של סבא. היה שם מקלט שתלו עליו סל עם קרש מעץ, היינו מבלות שם ימים".
-מי ההשחקניות כי טובות ששיחקו איתך?
"יש שלוש כאלה. קנדיס פארקר, סו ברד וטינה תומפסון".
-הסיפור הכי הזוי בקריירה?
"ברומניה הייתי מוציאה את הכלב לסיבוב, והשכן הוציא עז. לא היה שם חימום באולם, גם בתקופה עם מינוס 35 בחוץ. רק כשהם החתימו את טינה תומפסון, הם קנו תנורים ופיזרו באולם. זה היה מטורף".
-מה יותר גדול בשבילך, המשחק הראשון שלך ב־WNBA או הזכייה ביורוקאפ?
"ההגעה ל־WNBA, כי זה היה החלום הגדול. מבחינה קבוצתית, כמובן שהזכייה ביורוקאפ. זה הישג מטורף".
-מתי נראה שם שחקנית ישראלית נוספת?
"אני מקווה שכמה שיותר מהר. אם זה לא יקרה מהר, זה אומר שכדורסל הנשים שלנו לא במצב טוב".
-מה היית משנה בקריירה שלך?
"לא הייתי משנה כלום. כל מה שעשיתי עזר לי ושיפר אותי".
-למי את חייבת הכי הרבה?
"להורים ולמשפחה שלי. בלעדיהם שי דורון לא היתה מצליחה".
-המשחק הכי גדול בנבחרת.
"מבחינה קבוצתית, משחק העלייה לאליפות אירופה מול בריטניה בזיסמן, היה הרבה קהל ואווירה מטורפת. עוד משחק שאני זוכרת במיוחד זה ניצחון החוץ על גרמניה במוקדמות יורובאסקט 2015, כשחזרנו כולנו הרגשנו שעשינו משהו מיוחד. שמענו את התקווה וניצחנו על אדמת גרמניה, עשרות שנים אחרי שהסבים והסבות שלנו עברו את מה שהם עברו".
-מה דעתך על כדורסל הנשים היום בארץ?
"ממש באסה. אין קהל, אין תקציבים, ועכשיו גם הורידו תקציבים בנוער. איך אפשר להצליח ככה? אני יודעת שאפשר אחרת, הייתי חלק מזה. אני מתגעגעת לשנים הללו".
-תמשיכי בכדורסל?
"נראה. הייתי רוצה להיות בעלים של קבוצה, אם יתאפשר לי".
-איך את רוצה שיזכרו אותך?
"שיגידו שאף אחת לא שיחקה חזק יותר משי דורון. גם כשלא שיחקתי טוב, כולן ידעו שנתתי 200 אחוז ושאחרי משחקים לא יכולתי לעמוד על הרגליים. גם אחרי משחקים רעים יכולתי ללכת הביתה בראש מורם".
