ניצחון על זניט הערב בטורינו יבטיח ליובנטוס מקום בשמינית גמר ליגת האלופות כבר אחרי ארבעה מחזורים. באירופה, הקבוצה של מסימיליאנו אלגרי נראית כפי שאמורה להיראות קבוצה של אלגרי: שלושה ניצחונות - כולל על אלופת אירופה צ'לסי, חמישה שערי זכות, אפס שערי חובה. מקסימום יעילות, מינימום הברקה.
העניין הוא שזה ככה רק במסגרת האירופית. בליגה, הגברת הזקנה סופרת כבר ארבעה הפסדים, 15 ספיגות מול 15 כיבושים, ופער של לא פחות מ־16 נקודות משתי המוליכות נאפולי ומילאן. ממעמקי המקום התשיעי בטבלה סיכם זאת אלגרי בפשטות: "מצבנו רע. עלינו להבין שכרגע אנחנו קבוצת אמצע טבלה".
לפי התוכניות, המאמן בן ה־54 אמור היה לדבר אחרת בשלב זה של העונה. אחרי ההרפתקה הלא מוצלחת אשתקד עם אנדראה פירלו, שהסתיימה במקום הרביעי ומחוץ לליגת האלופות בשמינית הגמר, המשימה של
היתה להחזיר את יובה למקום שאליו לקח אותה חמש פעמים ברציפות בין 2014 ל־2019.
הרזומה שלו דיבר בעד עצמו, ונדמה היה שאין סיכוי שהשילוב הזה לא יעבוד שוב. הציפייה היתה לשיפור מיידי, לתוצאות טובות מהרגע הראשון, לאחיזה מחדש בהגה של הסריה אה.
חסרי הבנה
"אנחנו מוכנים להתחיל מההתחלה", נכתב בהודעת הקבוצה כשאלגרי חתם בחודש מאי, "לבנות עתיד משותף יחד עם המקצוענות שלו, הרעיונות המבריקים שלו והחיוך שכבר הפך לסימן ההיכר שלו".
העניין הוא שאת החיוך הזה כמעט אי אפשר לראות העונה. להבדיל מהפעם הקודמת שקיבל את הקבוצה - ב־2014, אחרי אליפות של 102 נקודות עם אנטוניו קונטה על הקווים - הפעם אלגרי קיבל לידיו יובה מפורקת, מבורדקת, ושזקוקה לבנייה מחדש.
בדיעבד, בין שלל הדברים שנדרש לעשות, נדמה שהאתגר הגדול ביותר היה להתמודד עם עזיבת כריסטיאנו רונאלדו למנצ'סטר יונייטד. הפורטוגלי ספג ביקורות על הבעיות הטקטיות שיצר - חלקן גם נכונות - אבל הוא היה מלך שערי הקבוצה בשלוש העונות האחרונות, ובפעולות האישיות הצליח להסתיר לא מעט בעיות.
התקפית, למשל, יובה תקועה. יש פצועים, יש חוסר מזל מול השער, ובשבעת משחקיה האחרונים - כבשה הקבוצה שער אחד בלבד בכל משחק. מלך שעריה הוא פאולו דיבאלה עם שלושה בלבד, וחסרה התרומה של פדריקו קייזה. הקיצוני סובל גם הוא מפציעות ולא ממש מוצא את עצמו תחת אלגרי. מול אינטר התחיל על הספסל, בחמישה משחקים אחרים הוחלף ויש לו שער אחד בלבד. "אני מופתע ממה שאלגרי עושה עם קייזה", הודה שחקן העבר אנג'לו די ליביו. "הוא חייב להתחיל להבין מי צריך לשחק ומתי".
מפנה לעצמה עורף
גם בהגנה, נדמה שאלגרי עדיין לא הבין. דווקא אחרי שלא ספגה מול צ'לסי, טורינו, רומא וזניט, הגיעו שלושה משחקים אחרונים עם חמש ספיגות שהזכירו שישנן בעיות בעורף.
מעבר לעובדה שחוליית הקישור לא מספיק טובה כבר כמה עונות ברציפות, התקפית והגנתית, העונה גם הרביעייה מאחורה מתקשה. אלגרי ממשיך לתת קרדיט גדול לבונוצ'י וקייליני, ובמקביל מפקיר מעט את מתייס דה ליכט שבהפסד האחרון לוורונה לא שותף כלל. "דה ליכט עדיין לא מוכן לשחק בלם מרכזי בשלישיית בלמים", הסביר אלגרי, "כשהוא יהיה מוכן זה יקרה".
וזה אולי הסיפור. חודש נובמבר הגיע, ונדמה שיובה ואלגרי עדיין לא סגורים על עצמם. אין שיטה, אין יצירתיות, אין יציבות. בליגת האלופות נדמה שהכל בסדר, אבל הצרות של הליגה גדולות מכדי שניצחון הערב ישכיח אותן. "אלגרי צריך זמן עם הקבוצה", אמר פאבל נדבד בשבוע שעבר, השאלה היא כמה זמן עוד נותר ליובה בעונה הזאת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו