"אני אומר לו תן, הוא אומר לי קח, מעגל נסגר, מעגל נפתח" (א. דיין, א. חודורוב, משינה)
סיבוב הכנה
כשעודד קטש לבש לראשונה את מדי המאמן הראשי של מכבי תל אביב בתחילת עונת 2007/8, זה היה מוקדם מדי. כולם יודעים זאת, כולל הוא עצמו. אחרי שנות השיא של שושלת גרשון, ועונת מעבר כלכלית עם ספאחיה, הונחת ביד אליהו הנסיך המיועד ויצר ציפיות עצומות, אבל הוא לא היה מוכן עדיין - לא בידע, לא בהוויה ולא במחויבות. גם המינוי של צביקה שרף כ"מנהל טכני" לא הוסיף, ואחרי הפסד מביך למכבי ר"ג בערב הסילבסטר שרף לקח את המושכות והביא את מכבי לכל הגמרים (למרות אפס תארים).
קטש הלך לחשוב עם עצמו, החליט ובחר מה הפרסונה שלו תעשה בכדורסל, ואז הביא אליפות לגלבוע ב־2010, ובעיקר שדרג את יכולותיו והווייתו, והפך את עצמו למאמן כמקצוע וכדרך חיים. הוא אימן מצוין את נבחרת ישראל והיה ממשיך, אלמלא הפארסה המיותרת של פיצוי הקורונה.
והנה, אחרי הסיבוב הגדול הוא מגיע לסגור מעגל עצום - עם תפיסת עולם סדורה למשחק, וגם ניסיון ביורוליג בזכות המעבר המהיר בפאו, וסירוב להיות סותם החור של יאניס, מה שהקנה לו נקודות זכות נוספות. עכשיו הוא מוכן.
מאמן עברי
מלבד עונה אחת מופלאה ומושלמת של רודי דאמיקו (1981), כל המאמנים הגדולים של מכבי היו ישראלים. יהושע רוזין, רלף קליין, צביקה שרף, פיני גרשון, דיוויד בלאט - חמישה ענקים שבנו את ההילה של מכבי בישראל ובאירופה. בשנה שעברה, כשאבי אבן וגיא גודס החליפו את יאניס ספרופולוס ומאוריציו בוסקאליה, זה היה אקט סמלי אבל חשוב. עם מספר הזרים המופרז שפוגע גם במכבי וגם בכדורסל הישראלי, ביקשנו שלפחות המאמנים יהיו ישראלים. ואחרי שעבדו כאן לרגע חמישה מאמנים זרים במקביל בליגת העל, את השנה נתחיל אפילו ללא מאמן זר אחד - אלא אם בירושלים יחשבו אחרת.
קטש הוא אמנם מעין ברירת מחדל, הרי מכבי רצתה מאוד את פסקוואל, אבל הוא המאמן הישראלי הפעיל הבכיר ביותר, וסצנת הכדורסל מחנכת את מכבי לתת אמון במאמן הישראלי. נקווה שגם השחקן הישראלי בדרך חזרה למרכז הבמה, רק צריך לשנות כמה חוקים גרועים.
נוכח בהיעדרו
בשמונה השנים האחרונות, למרות פעילותו בשדות זרים, ריחפה דמותו של דיוויד בלאט ברחבי היכל נוקיה/מנורה. אחרי שב־2014, נגד כל הסיכויים, הוא החזיר את גביע אירופה לת"א, נולדה בראשם של חברי הנהלת מכבי האשליה שאפשר לזכות ביורוליג גם עם תקציב בינוני, והרבה זרים בינוניים. וגם בעמדת המאמן אפשר להתפשר - הרי זה היה בעיקר מזל. אז זהו, שלא - לא בינוניות ולא מזל.
בתחילת עונת 2017/18 כבר סגר בלאט על חזרתו עם הנהלת מכבי, רק כדי להישאר ברגע האחרון בטורקיה ולזכות בתואר היחיד שעוד היה חסר לו, היורוקאפ עם דרושפאקה, כשלקלע שלו קוראים סקוטי ווילבקין. במקביל, זה שלח את מכבי לארבע עונות שחונות ללא פלייאוף ביורוליג, ולא בכדי בלאט מדבר על מצוינות כשהוא מסביר מה יביא למכבי.
עבודת האימון המופתית שלו היא שהביאה את הגביע האחרון לארון של המועדון, ורק גישה כזו תוכל להחזיר את הצהובים לטופ. המחלה של בלאט לא מוסתרת והיא חלק ממנו, אבל דווקא תוכל להקנות שקט ורוגע, קבלה והכלה, וכבוד לפעילותו ולתחנה הנוכחית שלו. בזמנו הוא סיפר שהיה רוצה להיות קונסול כבוד של ישראל בעולם, והנה הוא חוזר מהמסע העולמי, כדי לכבד ולפאר את כל הכדורסל הישראלי.
ניקולה טסלה
כמות החשמל בהיכל תיקבע על סמך הסגל שייבנה, וגם מהגיצים שעלולים לעוף בתוך הוועדה המקצועית. להגדרה מדויקת של תחומי האחריות עבור כל בעלי התפקידים יש חשיבות עליונה.
הוועדה אמורה להתוות את אסטרטגיית הכדורסל, את הערכים ואת סגנון המשחק שלפיהם תשחק הקבוצה; המאמן אמור להוציא את האסטרטגיה אל הפועל דרך הקשר הרגשי והמנטלי עם השחקנים. בין בלאט לקטש יש הערכה הדדית והתאמה מושלמת לתפקידים.
ואז תישאל השאלה החוזרת כבר שמונה שנים: מה בדיוק התפקיד של ניקולה וויצ'יץ', ואיך תתפקד הוועדה המקצועית בין שניהם? הסוגיה הראשונה בנושא שחרורו/הישארותו של ווילבקין תסביר לנו איך זה יעבוד. משעמם לא יהיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו