מכתב לאלוף שנכנס למשימת חייו

נראה שמעולם לא היו נשואות עיניים רבות כל כך אל אדם אחד. אלא שהפעם לא מדובר בראש הממשלה, בנשיא ארה"ב הנבחר וגם לא בזוכה בגמר "מאסטר שף". את שמך או את מהות תפקידך כראש אכ"א הנכנס מרבית אזרחי ישראל לא כל כך מכירים... אלא שרצה הגורל, והמשימה שהוטלה על כתפיך היא סוגיה גורלית שתעצב את עתידה של מדינת ישראל.

זו אינה קלישאה.

אם חפצי חיים אנחנו, מדינת ישראל צריכה להחליט כאן ועכשיו בסוגיה שקורעת את החברה: גיוס לכולם, או קבורה סופית של מודל צבא העם. החברה הישראלית משנה את פניה. יותר מ־%20 מסך התלמידים במערכת החינוך כיום - חרדים, נתון שהולך וגדל בהתמדה. המשמעות היא אחת: בכל שנה שחולפת לצה"ל יש פחות ופחות מהיכן לגייס.

הצבא סובל ממחסור של אלפים רבים של לוחמים, מצוקה שרק תלך ותחמיר, והמתמטיקה פשוטה. אם נמשיך באותו הקו - מדינת ישראל תיקלע לקטסטרופה כלכלית, חברתית וביטחונית, ותחל לחשב את קיצה לאחור.

נהוג לומר שכולנו אלופים בלהיערך לאסון הקודם. ידידי, האלוף דדו בר כליפא, אחרי שנתת את מרבית שנותיך בגבורה ובמסירות אין־קץ לביטחון המדינה, נפלה בידיך הזדמנות יוצאת דופן - להשפיע ולהקדים תרופה לאסון הבא.

בניגוד למה שמקובל לחשוב, הדרך לפתרון לא עוברת בדיל פוליטי, ואין צורך להמתין בנשימה עצורה להסכמתו של הרבי מגור. היא לא תגיע. ולמרבה המזל גם אין בה הכרח. המפתחות בידיך, והדרך לשינוי מציאות עוברת בפעולה פשוטה להפליא. כל שעליך לעשות הוא לקיים את החוק ואת פסיקת בג"ץ ולשלוח צווי גיוס, לכולם. לא באופן סלקטיבי. לא לחרדים המבוגרים העובדים, ולא צווי מיון ראשוניים שלא מזיזים דבר. צווי גיוס של ממש, לבני 18, באופן שווה וגורף.

אם חפצי חיים אנחנו, מדינת ישראל צריכה להחליט כאן ועכשיו בסוגיה שקורעת את החברה: גיוס לכולם, או קבורה סופית של מודל צבא העם

עצם הפעולה הזו תשים קץ לחטא הקדמון שהביא אותנו עד הלום: הצווים המטורגטים יצרו תמריץ מעוות שכופה על החרדים להסתגר בישיבות.

אם את החרדים בשוק העבודה או האקדמיה מגייסים בצווים, בעוד הלומדים בישיבה זוכים לשידוך הוגן, הכרה ומעמד - מה התוצאה? הישיבות הפכו לעיר מקלט. שליחת צווים שוויונית תתניע מעגל חדש שישים קץ בדיוק לתרמית הזו. היא תייצר מבנה תמריצים חדש ומשמעותי, ותאפשר להרבה יותר חרדים שרוצים בכך להתגייס ולצאת לעבוד. לאט אבל בטוח.

ידידי האלוף בר כליפא, בלשכה שאליה נכנסת השבוע ישב עד לפני כמה שנים ראש אכ"א אחר, לוחם ומפקד נועז שהקדיש את חייו לביטחון המדינה, וסיים את תפקידו באקורד צורם, עם נזיפה פיקודית בדיוק בנושא הזה. הכפופים לו, כך התברר בוועדת הבדיקה, הטעו אותו, והנתונים בנוגע למספר החיילים שהתגייסו לצה"ל זויפו בשביל לעמוד ביעדי הגיוס.

האחריות שעל כתפיך גדולה מתמיד. כמי שמעריך ומעריץ את פועלך, עצתי הכנה לך היא לבדוק היטב את הדיווחים שתקבל ביחס לגיוס חרדים גם כעת. את האופן שבו עובד המנגנון של שליחת הצווים, כיצד מונעים את "ועדת נומה" הבאה, וחשוב מכך, את האסון הבא.

ומה לגבי ימי חסד? לצערנו בצה"ל אין כאלו. אחרי יותר מ־400 ימי לחימה, יותר מ־900 חללים, כ־12 אלף חיילים פצועים, אלפי הורים ואחים שכולים, אלמנות ויתומים, נגמרו התירוצים. כולם מתגייסים.

אם תצליח במשימה היסטורית זאת, תיזכר כראש אכ"א שהבטיח את עתידו של צה"ל ואת עמידתה של מדינת ישראל. זו אינה עוד שאלה של שוויון וסולידריות - זו סוגיה קיומית מהמעלה הראשונה.

ליבנו איתך, עינינו נשואת אליך, ועם ישראל כולו מאחל ומייחל להצלחתך במשימה.

• תא"ל ראם עמינח, חבר בורד INSS, לשעבר חבר בפורום מטכ"ל ותלמיד ישיבה חרדית