מפרצת היא אחת מן המחלות השכיחות של כלי הדם, הגורמות לתחלואה ולתמותה. היא מופיעה במקומות שונים בגוף, בעיקר באנשים מבוגרים. ככלל, נהוג לדבר על הגדלה של יותר מ־50% מקוטר העורק כמפרצת.
לציבור הרחב מוכרות בעיקר מפרצות של אבי העורקים, כגון אלו שהביאו למותם של אריק איינשטיין ואלברט איינשטיין. מפרצות של עורק הטחול נדירות יותר, ומהוות רק חלק קטן מכלל המפרצות. הן נוטות להופיע באוכלוסייה צעירה יותר, ובייחוד בנשים (כולל בגיל הפוריות עם הריונות מרובים) ובחולים עם מחלות גנטיות ומחלות דלקתיות שונות. השינויים ההורמונליים המתחוללים בהריון יכולים להחליש את דופן העורק ולזרז את הקרע.
האבחנה והטיפול בקרע כזה הם קשים ביותר, בייחוד אם המפרצת לא היתה ידועה לפני כן. בשנים האחרונות, עם השיפור באמצעי ההדמיה, חלה עלייה בזיהוי המוקדם של המפרצות - עובדה המאפשרת טיפול בטרם התרחש הקרע. בהיעדר טיפול מונע, מקובל לטפל במפרצות עורק הטחול אצל נשים בהריון או בגיל הפוריות ובמפרצות שהולכות וגדלות במעקב רפואי. לעיתים מטפלים גם בחולים עם מחלת כבד כרונית או לפני השתלת כבד.
מקובל לאמוד את שיעור התמותה של קרע ממפרצת עורק הטחול ב־25 אחוזים. אצל נשים בהריון שיעור התמותה גבוה יותר, ועומד על כ־80 אחוזים אצל האם ו־90 אחוזים אצל העובר. הטיפול הקלאסי היה ניתוח שבו נקשר עורק הטחול, אולם היום, עם התקדמות אמצעי ההדמיה ויכולות הצנתור, אפשר לטפל בהצלחה במרבית המפרצות על ידי חסימתן בסלילי מתכת, דבקים למיניהם או סטנטים.
הכותב הוא מ"מ מנהל המחלקה לכירורגיית כלי דם בביה"ח הדסה עין כרם בירושלים