נחשו מי אמר את הדברים הבאים: "התנהלות זו (של הפרקליטות)... מעלה חשש כבד, שלפיו עניינו של העותר לא נבחן על ידיה באובייקטיביות וללא משוא פנים... יש אפוא לחשוש שמא המטרה שעמדה לנגד עיניה היתה השפעה על עתידו". בתרגום לעברית מדוברת, בעל הדברים מעלה חשש פשוט כי "תפרו לו תיק".
ניחשתם? ובכן, היה זה לא אחר מאשר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. הדברים מופיעים בעתירה שהגיש לבג"ץ בהיותו מזכיר הממשלה, לאחר שנחקר בפרשת הרפז, בדרישה כי התיק נגדו ייסגר שלא מטעמי היעדר ראיות אלא מחוסר אשמה, וזאת כדי שהמשך הקריירה שלו לא ייפגע.
מנדלבליט חש שהפרקליטות, במיוחד פרקליט המדינה שי ניצן, רודפת אותו, ולא היסס לקבוע כי מדובר ב"חקירה אומללה", להתלונן על הדלפות ופרסומים "שערורייתיים", כלשונו, ולקבוע חד־משמעית כי מדובר ב"התנהלות מכוונת שנועדה לפגוע בעותר ולהפעיל לחץ פסול על מקבלי ההחלטות".
כן, זה אותו מנדלבליט שאך לפני כמה שבועות טען בוועדה לביקורת המדינה בעניין תיקי נתניהו כי "הפרקליטות אינה רודפת אף אחד... כל מה שהם עושים נעשה בצורה מקצועית". אז למי להאמין? למנדלבליט גרסה א' או למנדלבליט גרסה ב'?
זוכרים את מני מזוז, שופט בית המשפט העליון? עם כניסתו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ביקר מזוז קשות את צוות הפרקליטות שהמליץ להגיש כתב אישום נגד אריאל שרון ואמר: "לצוות ארבל (פרקליטת המדינה) היתה מטרה ומעתה יתנהלו הדברים אחרת במשרד המשפטים". אם נתרגם גם את דבריו ללשון העם: הצוות תפר לשרון תיק.
אותו מזוז סגר, באחת מהחלטותיו הראשונות, את תיק החקירה שנוהל נגד מי שהיה מועמד לתפקיד שר המשפטים והיום הוא נשיא המדינה, ראובן ריבלין, באומרו כי "לא היה בתיק הזה מאומה".
ריבלין הוא חלק מרשימה ארוכה של אישים שחשו כי הפרקליטות תופרת להם תיקים פליליים. "מתפרה שלמה" קרא לזה לא מכבר נתניהו. היו בהם שרי משפטים בפועל ובכוח, שהתכוונו לבצע רפורמות שלא לרוח הפרקליטות. במרוצת השנים נחקרו והוגשו כתבי אישום נגד אישים כמו יעקב נאמן ורפאל איתן ז"ל, או אביגדור קהלני יבדל"א. כולם, אגב, אנשי ימין, שזוכו לחלוטין בבית המשפט, והשבוע אף התבשרנו כי ראשת עיריית נתניה לא תועמד לדין, וזאת אחרי שלוש שנות עינוי דין בלתי נסבלות.
ערב כניסתו לתפקיד הכריז שר המשפטים הנכנס אמיר אוחנה: "אני נערך נפשית לקראת מצב שבו יתפרו לי תיק". הוא לא היחיד. ברוח דומה התבטא גם שר המשפטים בעבר פרופ' דניאל פרידמן, ולאחרונה אף פורסם כי אמנם ניסו פעמיים להאשימו בהאשמות שונות ומשונות. מיכאל בן יאיר, בשבתו כיועמ"ש, אף צוטט בהתייחס ליעקב נאמן: "אני אדפוק את הפשיסט הזה".
האם אפשר להאמין לשי ניצן, שהגיב לדברי השר הנכנס באומרו "אתה תיווכח לדעת כי הפרקליטות אינה תופרת תיקים"? ספק רב. גם אם נאמין כי לא שיקולים פוליטיים מניעים את הפרקליטים (חוץ מכמה מקרים מובהקים שבהם אי אפשר להסביר את התנהלותם אלא בסדר יום פוליטי; ע"ע מחלקת הבג"צים), איש אינו מטיל ספק בלהיטותם "להפיל" בכירים, וככל שהבכיר בכיר יותר - כך גדול יותר ה"הישג" שהם משתבחים בו.
ואם אנו טועים בהערכתנו, ובפרקליטות אפילו לא חולמים להטות חקירות ולתפור תיקים, מי יוכל להסביר כיצד ומדוע הציבור אינו מאמין שזו פועלת רק מתוך עשיית הצדק והמשפט, בלא מורא ובלא משוא פנים, וששום מוטיבציה אחרת לא עומדת מאחורי פעולותיה?
שרת המשפטים הקודמת איילת שקד החלה ברפורמה שמרנית בבית המשפט. המהלך לא יושלם מבלי שאותה רפורמה תגיע גם למסדרונות הבית ברחוב צלאח א־דין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
