אין ספק שממשלת ישראל והחברה הישראלית ככלל נתונות כיום בדילמה קשה בדבר ההכרעה שצריכה ליפול - ואני מאמין שתיפול לבסוף - בנוגע לשחרורו של גלעד שליט מהשבי בעזה. אין גם ספק שכולנו רוצים בשחרורו המהיר, ושכולנו מודעים באופן מלא למחיר האפשרי של עיסקת שחרור כזו.
איני מצוי בפרטי ההיסטוריה של הצעות ממשלת ישראל והצעות הנגד של הצד המחזיק בשליט, אבל אני רואה חובה להזהיר ממה שאני קורא לו חישוביות יתר באשר למחיר אפשרי לעיסקה כזו.
* * *
שום סטטיסטיקה של עסקאות קודמות, ושום ניסיון לקשור קשר סיבתי עתידי בין שחרור מחבלים למעורבותם לאחר מכן במעשי טרור, לא אמורים לכפות על השאלה הערכית, שאלה שאין גדולה ממנה.
הלוגיקה של חישוב אחוזים אינה הולמת את ממדי הדילמה שבה אנו נתונים, גם לא את אופייה. הלוגיקה הזו מסתכמת, בסופו של דבר, בטיעון מעין זה: אם נשחרר, למשל, עשרה אחוזים יותר ממספר האסירים שאנחנו כן מוכנים לשחרר, נאלץ להילחם בהיקף גדול יותר בעשרה אחוזים בעתיד.
זהו, בעיני, טיעון ילדותי. מחשבי הסיכונים, הנוקטים צורת חשיבה כזו, ימשיכו במדידותיהם ויגיעו, בזחיחות דעת רציונלית למהדרין, למסקנה שהצורך להילחם בעתיד בהיקף של עשרה אחוזים יותר ממה שניאלץ בלי לשחרר את שליט, מצדיק את המשך ישיבתו של לוחם צעיר אחד מהשריון בשבי.
קשה לחשוב על טיעון מוטעה ומטעה יותר. מלחמה אינה מוכרעת לעולם בחישובי אחוזים, אלא ברוח הקרב, באחוות הלוחמים ובנכונותם של אלה להסתכן למען יעדים משותפים.
* * *
בעבר לא הרשינו לעצמנו ליפול למלכודת הרציונליות הזאת. בעבר סיכנו חיי לוחמים ומפקדים במבצעים עתירי סיכון, עלומים או רועשים, כדי להשיג פיסת מידע, או כדי לנסות לשחרר חטופים ושבויים.
כותב שורות אלה עמד בראש יחידתו במבצע מורכב ומסוכן מאין כמותו שיעדו היה חטיפת מוסטפא דיראני מתוככי הבקעה הלבנונית, מרכז מחוז השליטה של חיזבאללה באותם זמנים. הוא עמד בראש יחידתו במבצע זה גם כשהוא וכל לוחמיו ידעו כי המבצע רחוק מלהבטיח דבר.
ממשלת ישראל של אותם ימים הבינה כי בהינתן מבוי סתום בעינינו של הנווט רון ארד, חובה עליה למצות את קצה החוט היחיד שהיה אפשרי אולי להשיג, מאחר שידעה על הימצאותו של רון ארד בידי דיראני בעבר (עד למכירתו ולהעברתו לידי משמרות המהפכה האיראניים). הממשלה הכריעה אז הכרעה אמיצה וראויה.
* * *
מצב העניינים הנוכחי אינו שונה. בהיעדר אופציה צבאית ממשית - כך מספרים לנו - נקלענו בשנים האחרונות לצורך לשחרר אסירים ומחבלים מבתי הכלא שלנו. אשר על כן אנו נמצאים מראש בעמדת נחיתות, וכמאמר הביטוי האנגלי: עלינו "לחתוך את הפסדנו".
כלומר, עלינו לפעול בנחישות ובנחרצות כדי לממש עיסקה עם אויבינו, גם אם מחירה כבד, ויידעו לוחמינו כי הם משתייכים לצבא ולחברה שנכונים להילחם ולהסתכן ואינם מחשבים חישובים היכן ראוי לפעול בהתאם לערכים.
כך תצא רוחנו ורוח הצבא נשכרת עשרות מונים. כך גם נהיה ערוכים ומוכנים טוב יותר למערכה הבאה, אם תבוא.
הכותב הוא מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו