הכור בבושהר הוא כור לייצור חשמל, על זה אין חולק. על פי התחייבות הרוסים, הם יפקחו עליו עין יחד עם גורמים בינלאומיים כדי לוודא שהאיראנים אינם עושים שימוש אחר בדלק הגרעיני. צירוף הכור לרשת החשמל בעוד כמה חודשים יקל אמנם על משק האנרגיה האיראני ויפחית את השפעת הסנקציות על יבוא תזקיקי דלק, אבל לא באופן משמעותי, לכן הכור הזה כשלעצמו איננו הבעיה. הבעיה מתמקדת בשני נושאים אחרים: האחד הוא הכשרת מדענים איראנים לנושאים היכולים לשרת את הפרויקט הגרעיני הצבאי, שכן ניסיון ומומחיות שיקבלו האיראנים בכור החשמל יכולים לשמש אותם בפרויקט זה. על כך הרוסים והעולם אינם יכולים לפקח. אלא שכאן האיראנים כנראה אינם זקוקים לסיוע חיצוני, שכן הידע שהצטבר בידיהם ממקורות נוספים, כמו צפון קוריאה ופקיסטן, מספיק להביא אותם אל הפצצה. הנושא האחר הוא העידוד המוראלי שקיבלו האייתוללות מהפעלת הכור. בראייתם, העולם הנוצרי-מערבי מפולג ומפורר עד כדי כך שרוסיה - שהיא חלק בלתי נפרד ממנו - סייעה להם בעניין שארה"ב, "השטן הגדול", התנגדה לו בנחרצות שנים רבות. האיראנים, בחוכמתם, בפיקחותם ובנחישותם, השכילו ליצור מחלוקות בין ארה"ב, רוסיה, אירופה וסין באופן שכיום הם חשים ששום דבר לא יוכל לעמוד בדרכם אל הפצצה הגרעינית. המערכת הבינלאומית עוצבה בעקבות מלחמת העולם השנייה במטרה שלא תוכל לקום עוד מדינה אחת ולהשליט את האג'נדה שלה בכוח הזרוע והנשק על שאר מדינות העולם. איראן הוכיחה אתמול שהיא יכולה להשליט את כוונותיה על העולם, והכור בבושהר מעניק לאייתוללות את התחושה שאין בעולם שום כוח המסוגל לעמוד בפני הכוונות הגלובליות שלהם. נדמה לי שהסיסמה הנאמרת היום בחיוך רחב במסדרונות הממשל באיראן היא דווקא באנגלית: yes, we can.
האיראנים מתפוצצים בצחוק גדול
Load more...