4.11

לפני 14 שנה שימשתי שליח רשות השידור בוושינגטון. היה זה שנה אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין. בחדשות השבת של ערוץ 2 חשף פרשן הערוץ פרשה מזעזעת: בביתו של שגריר ישראל בוושינגטון אליהו בן אלישר אירחה רעייתו את נשות השליחים לערב של תה ועוגיות ב-4.11. איפה הרגישות, נזף פרשן ערוץ 2 באשת השגריר, מסיבת תה ועוגיות דווקא ביום הרצח? אני ביקשתי לבדוק כיצד התייחד ערוץ 2, הנוזף, עם זכרו של ראש הממשלה הנרצח באותו ערב. ובכן, כצפוי, לוח המשדרים היה נטול כל אזכור לרצח.

* * *

השנים, מתברר, לא היקהו את הכאב על הרצח וגם לא את הצביעות והעמדת הפנים.

היום, 15 שנים אחרי, קבעו לעצמם הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן מסיבת פתיחת שנה משותפת עם חבריהם מהמכללה למינהל. ייאמר מיד: זהו תזמון לא מוצלח שמקורו בטעות. היה ראוי לקבוע את המסיבה במועד אחר, רגיש פחות. הסטודנטים עצמם לא היססו להודות בטעות וביטלו את השתתפותם במסיבה. אבל המודעות שנתלו בקמפוס וטרם הוסרו במלואן שימשו קרקע פורייה לאלו שרק משחרים לאיזו מעידה, לאיזו פליטת פה שתעיד כי באוניברסיטת בר-אילן, בית גידולו של הרוצח, חוזרים לסורם.

ביום הזיכרון לרבין (שנקבע, כידוע, על פי התאריך העברי) ציינה האוניברסיטה את האירוע בקבוצות הידברות בכל רחבי הקמפוס, ואחר כך ערכה טקס לזכרו של רה"מ. אבל עיתונאים מסוימים פחות התעניינו בתכנים שנשמעו והעדיפו להבליט ידיעות דווקא על המסיבה המתוכננת.

אתר חדשות אחד פתח במסע: "4.11.95 סטודנט מבר-אילן רוצח את רה"מ רבין. 4.11.10 סטודנטים מבר-אילן יחגגו במועדון תל-אביבי את פתיחת השנה". אחר עידכן כי "הסטודנטים מבר-אילן יחגגו ביום הזיכרון לרצח רבין".

כמובן, יום הזיכרון הרשמי הוא בכלל בי"ב בחשוון, אבל מילא הטעות הזו. עיתון "ידיעות אחרונות" אף היטיב לנבא כי החגיגה הזאת צפויה להיות עליזה במיוחד.

לנוכח הזעזוע והרגישות שטילטלו את כל התקשורת, כדאי לבדוק אילו מנהגי אבלות נוהגים כלי התקשורת עצמם ומוסדות ובתי השעשועים היום. בדיקה מעלה כי בלוח השידורים בערוץ 2 אין שום משדר הקשור ברצח, וגם לוח האירועים וההופעות בתל אביב לא השתנה. תל אביב, כהרגלה, חוגגת.

לפני שבועיים צוין יום הזיכרון לרה"מ שנרצח, ולפני כמה ימים התכנסו עשרות אלפים לעצרת זיכרון מכובדת בכיכר, ועכשיו חוזרים לשגרה גם בתל אביב. האם מה שמותר לאחרים אסור לבר-אילן-

* * *

חשוב להבהיר כי אכן ראוי לאוניברסיטת בר-אילן לנהוג משנה זהירות וכבוד בציון זכרו של רה"מ יצחק רבין. אבל האם מוצדק לתלות בה לבדה אשמה של "חוסר רגישות וציניות", כלשון אחת הכותרות הנוזפניות? ואולי חוסר רגישות וציניות הם דווקא מנת חלקם של מותחי הביקורת-

הכותב הוא ראש מערך הדוברות, אוניברסיטת בר-אילן