הודעות על תפיסת מרגלים וסוכנים שפעלו בשירות מדינות זרות הן תופעה נפוצה באיראן. למשטר יש אינטרס להסתיר את הסלידה הגוברת של האזרחים מפניו, ולטעון כי המתנגדים הם סוכני מדינות זרות או לפחות כלי שרת בידיהם. "הציונים והיהירות העולמית (ארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופי)" נאשמים תכופות כמדינות העומדות מאחורי כל אירוע שלילי באיראן. כך, למשל, בנאומו האחרון בשבוע שעבר טען ח'אמנאי כי מוסאווי וכרובי, הממשיכים במחאה על זיוף תוצאות הבחירות לנשיאות, "נפלו במלכודת מדינות זרות שרוצות לפגוע במשטר באיראן". טבעי הדבר כי ישראל נמצאת בראש רשימת המדינות המואשמות. מצב זה נובע מהתהילה שלה זוכה המוסד הישראלי באיראן. אולם לאחרונה התווספה סיבה נוספת להודעות התכופות על "תפיסת מרגלים ומחסלים" באיראן: התחרות הסמויה בין מיניסטריון המודיעין של איראן לבין משמרות המהפכה. בראשית כהונתו העביר אחמדינג'אד חלקים מסמכויות ותפקידי מודיעין לאגפי מודיעין וריגול נגדי של משמרות המהפכה. זאת משתי סיבות: שר המודיעין של איראן מתמנה על ידי ח'אמנאי המנהיג, ונאמנותו נתונה לו. אחמדינג'אד שאף להחליש מיניסטריון זה. הסיבה השנייה היא שהוא חייב את נשיאותו למשמרות המהפכה, גוף שאפתני שרוצה להשתלט על כל עמדות המפתח במדינה. אולם ליחידות מודיעין ומלחמה בריגול של משמרות המהפכה אין אותן מיומנויות בגילוי וחיסול פעולות ריגול וחבלה המצויה בידי המודיעין. רבים מדברי "המרגל הישראלי" ששודרו בטלוויזיה האיראנית מצביעים על חובבנות מנסחי ה"הודאה" ואי-ידיעה על דרכי הפעולה של המודיעין הישראלי. מאז התנקשות בחייהם של שני מדעני גרעין איראנים (מג'יד שהריארי שחוסל ופרידון עבאסי שנפצע), התגברה הביקורת בחוגים ממלכתיים באיראן (כולל הפרלמנט) על מחדלי שמירה על חייהם של הקשורים לתוכניות הגרעין. משרד המודיעין באיראן ראה לעצמו חובה לבשר בזריזות על "תפיסת תאי ריגול ציוניים" במאמץ לנטרל את הביקורת. הכותב הוא מומחה לענייני איראן, מנהל לשעבר של שידורים בפרסית בקול ישראל
חובבנות ואי-הכרה של המוסד
Load more...