המרד בסוריה: הסיפור הפנימי

תשעה חודשים מלאו לניסיון של האוכלוסייה הסורית להיפטר מהשלטון העלאווי, הנמשך זה כשני דורות ברציפות. הרקע לכך מורכב מאוד: המצב הכלכלי, דיכוי חירויות הפרט, שלטון המתאפיין בדיקטטורה אלימה ועוד. הבה נבחן נקודה נוספת, חשובה מאוד, להבנת העוינות שאזרחי סוריה מגלים נגד השלטון הנוכחי - הדת העלאווית.

רוב האוכלוסייה הסורית הוא מוסלמי, סוני ושיעי, בעוד העלאווים מהווים, על פי הערכה גסה, כ-12 אחוזים בלבד מכלל האוכלוסייה. הדת העלאווית נחשבת לכופרת ביסודות האיסלאם ובעיקר ביסוד הדתי החשוב ביותר, העדות ("שהאדה"), לאמור: האמונה כי "אין אלוהים מבלעדי אללה, ומוחמד - שליחו".

העלאווים, שדתם היא אזוטרית, מחשיבים את עלי, חתנו ובן דודו של מוחמד, כהתגלות האלוהות, ומכאן כינויים - עלאווים. הסטטוס הדתי של נביא האיסלאם, מוחמד, נחשב בעיניהם שולי ביותר. בנוסף, יש בדתם אלמנטים נוצריים, ומכאן כינוי נוסף שלהם - "נוציירים". בביקוריי התכופים בעבר בכפר העלאווי ע'ג'ר ראיתי נערות עלאוויות רבות עונדות תליונים בצורת צלב וכן פסלי מדונה במקומות אחדים בכפר. על קירות בתיהם תלויים איקונות של קדושי הנצרות וכדומה.

משום כך, היה זה מחזה גרוטסקי לראות את בשאר אסד ממשיך את דרך אביו חאפז ונוטל חלק פעיל בתפילה במסגד לרגל חג הקורבן, עיד אל-אדחא, שחל לפני ימים אחדים.

העלאווים גם אינם עולים לרגל למכה ("חג'"), כנדרש על פי האיסלאם, ואינם צמים בחודש רמדאן. במו עיניי ראיתי גדולים וטובים בכפר זה, שכולו מאוכלס בעלאווים, אוכלים ושותים בפרהסיה בחודש זה. אין הם מתפללים חמש פעמיים ביום, ולמעשה אין הם מתפללים כלל, ורק מתי מעט, המכונים "ח'אצה" (נבחרים), נוטלים חלק בתפילה, המכונה "קודאס" (מיסה נוצרית). במהלך התפילה הם אף שותים יין, שכידוע אסור על פי האיסלאם.

מאז תפיסת השלטון על ידי העלאווים, הם הצליחו להרחיק מעמדות מפתח צבאיות כל מי שאינו נמנה עם בני עדתם, ורק פירורים מזעריים של תפקידי פיקוד זוטר מוקצים לעדות אחרות: דרוזים, נוצרים ומוסלמים. מבחינת העלאווים, המאבק היום הוא אפוא מאבק קיומי: הם יודעים היטב שכניעה לרוב המוסלמי תביא לתוצאות גורליות לגביהם בהיותם מיעוט הכופר באיסלאם, שאף נקט פעולות דיכוי אכזריות נגד מיעוטים דתיים אחרים בסוריה, ובעיקר נגד הרוב המוסלמי.

העדה העלאווית-נוציירית "נולדה" לפני יותר מ-1,000 שנה והיא מרוכזת בעיקר באזור לטקיה שבצפון-מערב סוריה.

אחד מגדולי חכמי האיסלאם בכל הדורות, תקי אלדין אחמד אבן תימייה (מת ב-1328), הכיר היטב את הדת העלאווית ובפסק הלכה מעניין לגביהם הוא קבע כי העלאווים, המתירים שתיית יין והמאמינים בגלגול נשמות ובכך שמי שברא את השמיים ואת הארץ הוא עלי - הם כופרים יותר מהיהודים ומהנוצרים.

לטענתו, הנזק שלהם גדול במיוחד משום שהם מציגים עצמם כאילו הם שיעים בעוד בפועל אין הם מאמינים באלוהים, ולא במוחמד ולא בקוראן. הוא הוסיף כי לו היה הדבר בידם, הם היו שופכים את דם המוסלמים והיו רוצחים את חכמי האיסלאם.

הספקולציה שתוארה על ידי אבן תימייה לפני כ-700 שנה הפכה למציאות מרה בימינו: בפברואר 1982 הורה חאפז אסד, האבא של, לצבאו להרוס ולהרוג ללא הבחנה את כל מי שנקרה בדרכם בעיר ח-מ-אה, שנשאה בזמנה את נס המרד נגדו.

תסריט אימים זה חוזר על עצמו כיום על ידי הבן, בשאר אסד, ללמדנו שאכן התפוח אינו נופל רחוק מן העץ.

הכותב הוא מומחה לדתות מזרח-תיכוניות, משמש ראש המחלקה הרב-תחומית למדעי החברה והרוח במרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו