לידה אמורה להיות אירוע אופטימי, שבו ההריון מסתיים בהוספת חיים חדשים למשפחה. אבל פעמים רבות קורים דברים אחרים. אין זה נדיר כי נשים לאחר לידה חשות עצבות, דכדוך ואף דיכאון. ברבים מהמקרים מופיעים סימנים ראשונים לשינויים במצב הרוח שבועות לפני הלידה, ולכאורה נראה כי הסיבה היא ההריון עצמו. "בייבי בלוז", דכדוך לאחר הלידה, הוא מצב שכיח, ועד כ-80 אחוזים מהנשים מתארות מצב כזה ברמה זו או אחרת בכל האוכלוסיות בעולם. המונח מתייחס למכלול התופעות השכיחות בקרב נשים לאחר לידה: עצב, בכי תכוף, שינויים מהירים במצב הרוח, עצבות והתרוממות רוח המתחלפות תכופות, בלבול ועצבנות, חרדה ופחד, אי שקט, קשיי שינה וירידה בתיאבון. אם הסימנים אינם חולפים בתוך כמה ימים, ייתכן שהדכדוך יהפוך לדיכאון של ממש, שגם הוא אינו נדיר: עד כ-15 אחוזים מהנשים מפתחות מצב של דיכאון בשלושת החודשים הראשונים לאחר הלידה. הסימנים דומים לדיכאון רגיל וכוללים מחשבות ייאוש עד אובדן, עצבות וחוסר יכולת ליהנות, הפרעות בשינה ובתיאבון, תשישות נפשית ופיזית, ירידה בריכוז, חרדות, מחשבות אובססיביות, עצבנות, קשיי שינה ופרצי בכי. נשים עם דיכאון לאחר לידה מדווחות על תחושה שההתמודדות עם היילוד קשה מדי. כך מופיעות תחושות אמביוולנטיות או שליליות כלפי התינוק. נפוצים גם רגשי אשם ואכזבה מהתפקוד כאם. שכיחות גם תחושות של קהות רגשית או עצבנות רבה. חלק מהאמהות נאבקות כדי לתפקד ברמה טובה וממשיכות לטפל בילדים, לעיתים משום שהן חשות אשמה ולעיתים כי הסימפטומים אינם חזקים דיים כדי להתגבר על הבושה שבפנייה לטיפול. כלומר, לא רק שהסבל מונע מהן לחוש הנאה ועלול לחבל ביכולת שלהן ליצור קשר בריא עם התינוק, אלא שהבושה מונעת מהן לקבל טיפול הולם ולחזור לעצמן מוקדם יותר. במקרים קשים ונדירים יותר יכולה להופיע פסיכוזה לאחר לידה. זהו מצב קשה, שבו חלים שינויים משמעותיים במצב הרוח של האם, החל בדיכאון קיצוני היכול להתחלף בתחושת שמחה ובפעלתנות יתר. כמו כן מופיעים בלבול והזיות עד כדי עיוות תפיסת המציאות. האם עלולה לחוש שהתינוק אינו שלה, שהוא עלול לפגוע בה, או שהוא אינו תינוק כלל. רגשות קשים אלו, אשר אינם בשליטתה, יכולים לקבוע את התנהגותה ולהביא למעשים קיצוניים דוגמת התאבדות ואף פגיעה אלימה בבני המשפחה, ובעיקר בתינוק. לדיכאון לאחר לידה ואף לפסיכוזה לאחר לידה קיים טיפול נפשי, ואף יעיל. עם זאת חשוב להגיע לטיפול מוקדם ככל האפשר. הכותב הוא פסיכיאטר מומחה ומנהל הקליניקה במרכז ד"ר טל
כשתפיסת המציאות מתעוותת
Load more...