אין ספק ששיעור ניכר באוכלוסייה המצהיר על אי גיוס מטעמי דת מספר סיפורי בדים. להערכתי, שיעור הבנות המשקרות כשהן מצהירות שהן דתיות גבוה משמונה אחוזים, כפי שטען ראש אכ"א, אך לא ניתן לשנות את המצב ב"זבנג וגמרנו". מה שמביא לתופעה ההתנהגותית הזו הם כוחות הפועלים בחברה הישראלית זה זמן רב.
ייתכן שיש לבנות הללו דפוסי חיים מסורתיים-דתיים, אולם זה רחוק ממה שהצבא מגדיר כבנות שאינן בנות גיוס לצבא. בסופו של דבר, הצבא מאפשר לכל דתי ודתייה לנהוג ולחיות באורח חיים דתי. בצה"ל אין שום בעיה לנשק מזוזה, האוכל כשר ואף אחד לא מכריח קיום קשר בין בנים לבנות. אבל רבות מהבנות שמצהירות שהן דתיות רוצות להיות דוגמניות, להשתתף ב"כוכב נולד" ו"האח הגדול". כדי להגיע לכלומניקיות הזו לא צריך הרבה, מלבד אולי הזמן שמתבזבז, כביכול, לנוער בצבא. אולם לא ניתן להמשיך כך וצריך לתפוס את הבנות המשקרות ולהעניש אותן בעונשים חמורים מאוד.
הדבר נכון גם לגבי הגברים המשתמטים משירות בשל לימודים בישיבה. מי שבאמת לומד צריך להישאר בישיבה. אבל רבים חלק מהם משקרים, ואת אלו יש להעניש בחומרה. כדאי גם לבדוק את הקריטריונים שלפיהם משחרר הצבא משירות. כי בסופו של דבר, מי שמשחרר את הצעירים הללו משירות הוא הצבא, כך שהוא לא יכול לבוא בטענות כלפי המשוחררים.
הכותב הוא קצין חינוך ראשי לשעבר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו