הכנסת העשרים מעניקה לראש הממשלה בנימין נתניהו הזדמנות פז להרכיב ממשלת ימין מהודקת אידיאולוגית' אשר במרכזה מפלגת שלטון רחבה ויציבה. זהו זמן מצויין לנער את האבק מעל "חוק הלאום" שעלה בגרסאות שונות לשיח הפוליטי בזמן כהונת הכנסת האחרונה ובזמן קודמתה. זהו חלון הזדמנויות נדיר להעברת החוק העונה על שלושה תיאורים: ראוי, חשוב ודחוף.
ראוי על שום מה? למדינת ישראל יש חוקה-בפועל בדמות חוקי היסוד, אשר קיבלו מעמד מיוחד דה-פאקטו החל משנות התשעים. בחוקה הזאת יש שני סוגים של חוקי יסוד: ישנם חוקי היסוד הטכניים המגדירים את פעולת הממשל, כגון חוק יסוד: הכנסת וכן ישנם חוקי היסוד האזרחיים המגדירים זכויות וחירויות הניתנות במשטר דמוקרטי, כגון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ישנו חלק אחד שראוי שייכנס לחוקה הישראלית והוא החלק המגדיר את הזכות הקולקטיבית של עם ישראל בארצו.
מדינת ישראל הוקמה עם ייעוד היסטורי: להיות בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. ראוי להגדיר בחוק יסוד, לצד חירויות וזכויות הפרט של כלל האזרחים, היכן באה לידי ביטוי הזכות של עם ישראל במרחב הציבורי. חוק הלאום כולל ממילא אלמנטים הקיימים בחוק הקיים: הוא מעגן את חוק השבות המבטיח עליית יהודים לארץ, את מעמדה הייחודי של השפה העברית, את סמלי המדינה ודגלה. למעשה, זהו חוק המשמר את מקומו של העם היהודי במשטר הישראלי כפי שהתעצב מאז קום המדינה.
חשוב, על שום מה? על שום שמגמות פוסט-ציוניות כבר מכרסמות בחברה הישראלית והן הגיעו אפילו לרשימה המתהדרת בשם "המחנה הציוני". לא מן הנמנע, שעם התחזקות המגמה נראה חברי כנסת, פעילים חברתיים ואנשי רוח ותקשורת, קוראים לביטול הדרגתי של מעמדו המיוחד של עם ישראל בארצו. על רקע בכיה של חברת כנסת מהמחנה "הציוני" על ההמנון הגזעני, זה אשר מבטא את כמיהתו של עם ישראל לחיות בארצו, אנו עשויים להתעורר לגל של יוזמות להסרת אלמנטים יהודיים מההמנון, מהדגל או מסמל המדינה. בהמשך, לאור חוסר הנחת מקיום רוב יהודי של חבר כנסת אחר מאותו מחנה ציוני, ישתנה חוק השבות כך שיאפשר למיליוני ה"פליטים" הפלסטינאים לעשות עלייה ולקבל אזרחות ישראלית. חוק הלאום, אשר ממילא משמר את ההסכמות שהושגו בדבר מקומו של הלאום היהודי במשטר הפוליטי, יגדיר גבולות גזרה ברורים לשיח הפוליטי ויבלום את המגמה הפוסט-ציונית הזוחלת.
דחוף, על שום מה? כל עוד ישנה האפשרות לעגן בחוק יסוד את האלמנטים הלאומיים הבסיסיים כגון שפה, סמלים וחוק השבות, יש לעשות זאת בלי להתמהמה. יכול להיות שאנו נמצאים ביישורת האחרונה לפני שפוסט-ציונות תכרסם בחלקים נרחבים מדי של החברה הישראלית. חשוב לציין כי רוב נבחרי הציבור במפלגות השמאל היהודיות הינם ציונים באמת. אותם נציגים המפנים לציונות עורף, מי במופגן ומי בעטיפת-צלופן של רב תרבותיות, הכלה ומוסר אוניברסלי- הם מיעוט. אך לא מן הנמנע ששיעורם ימשיך לגדול והמגמות המאפשרות לשנות באופן מהותי את משטרה של מדינת ישראל תוך ביטול הסממנים הלאומיים שלה יתחזקו.
יש הטוענים שהחוק עשוי לפגוע בזכויות פרט ובמיוחד באלה של המיעוטים. מי שטוען כך הוא אחד מהשלושה: לא קרא את החוק, לא הבין את החוק או משקר לגבי החוק. מרכיבי חוק הלאום נמצאים ממילא בחוקים קיימים וכן בשום מקום לא נאמר שיש לו עליונות על חוקי יסוד אחרים המבטאים את אופיה הליברלי והדמוקרטי של מדינת ישראל.
ערכי דמוקרטיה וחירות מוטמעים היטב בחברה הישראלית ובכל שדרות שלטונה. זוהי חברה פלורליסטית עם דמוקרטיה תוססת, משפט הוגן וחופש הבעת עמדה מוחלט. כל אלה מעוגנים הן בערכים היהודיים והן בחוקי יסוד קיימים. חוק הלאום המוצע לא יפגע באופי הדמוקרטי של ישראל והוא גם איננו מתיימר לעשות זאת. זהו חוק ראוי שיעגן לצד הבסיס הדמוקרטי של ישראל גם את הבסיס הלאומי, חוק חשוב שיעצור מגמות פוסט-לאומיות המחלחלות לשיח בהיעדר הגדרה חוקתית לאופיה הלאומי של מדינת ישראל וזהו חוק דחוף, לפני שנמצא את הזכויות הקולקטיביות של עם ישראל מתפוררות בחסות ממשלה לא-ציונית שעשויה לקום בשנים הבאות.
ברק הרשקוביץ הוא ממייסדי פורום "מנוף", חוג הצעירים הלאומי-ליברלי בליכוד.
