על פי נתוני משטרת ישראל והנהלת בתי המשפט, רק בשנת 2013 נרצחו 14 נשים בידי בני זוגן. בחמש השנים האחרונות נרצחו 71 נשים בידי בני זוגן. בשנים אלו, נפתחו 3,713 תיקי חקירה בשל חשד להפרת צווי הגנה. לא בכדי זועקים גורמי הרווחה בארץ כי לצווי הרחקה "אין שיניים", שכן רק רבע ממפרי הצווים נעצרים.
במדינות רבות באירופה, אמריקה הלטינית וארה"ב נחקקו זה מכבר חוקים, המסייעים להגנה על המתלוננות מפני בני זוגן במקרים של אלימות במשפחה. שילוב של בקרה ומעקב אלקטרוניים, מסייעים בהגברת ההרתעה במקרה של מפגשים מקריים או מתוכננים בין התוקף לקורבן ומאפשרים את אכיפת צווי ההרחקה, הפחתת ההפרות ותיעוד בלתי תלוי של מפגשים בין בני הזוג.
בישראל פותח פתרון ראשון מסוגו, שבעזרתו מנוטרים מאות זוגות בו זמנית באמצעות בקרה אלקטרונית. בספרד למשל, כלי זה מהווה את עמוד השדרה הטכנולוגי של הבקרה האלקטרונית לעברייני אלימות במשפחה. הטכנולוגיה, נמצאת בשימוש בפרויקטים דומים במדינות נוספות ובכללן: פורטוגל, מקסיקו, תורכיה, אורוגוואי והמעצמות כבר בשלבי אימוץ של בקרה זו.
בישראל לעומת זאת, הונחה רק לאחרונה על שולחן הממשלה הצעת חוק המבקשת לתקן את החוק למניעת אלימות במשפחה, כך שבית המשפט יהיה רשאי להורות למי שהוצא נגדו צו הגנה - להיות תחת פיקוח באמצעות אזיק אלקטרוני. לקורבנות רבים של אלימות במשפחה משמעות חקיקה זו יכולה להיות ההבדל בין חיים למוות.
הבקרה המשולבת מתמקדת בטובת הקורבן, מעניקה לו חלופה לשהייה במקלט ומאפשרת את המשך תפקודה של האישה בחברה. אפשרות זו משלבת יתרונות בעבור כל הצדדים המעורבים בפרשה. על פי הצעת החוק שהוגשה לשולחן הכנסת, תופעת השהייה במקלטי הגנה למתלוננות תעלם, בד בבד, עם קיצוץ מהותי בעלויות עבור המדינה, שכן עלות החזקת אישה ושני ילדים במקלט לנשים מוכות עומדת על כ-15,000 ש"ח בממוצע לחודש. עלות החזקת עציר/אסיר עומדת על כ-10,000 ש"ח לחודש בעוד שעלות אזיק אלקטרוני לאדם לחודש עומדת על כ-3,000 ₪ בלבד.
במידה ויקודם החוק, ובתקווה שבעתיד תשתלב בישראל טכנולוגיה משולבת זו גם בקרב המתלוננת, היא תוכל להמשיך בשגרת חייה מבלי שתאלץ לעבור בעצמה או עם ילדיה למקלט לנשים מוכות, שכן האזיק שברשותה מתריע בפניה אם החשוד מפר את צו ההרחקה ומאפשר לה להזעיק עזרה במידת הצורך ולהתרחק מהאזור, כל זאת תוך שמירה מרבית על פרטיותה. החשוד יוכל ימשיך בשגרת חייו ועבודתו ולהישאר במעגל חברתי שאינו עברייני כך שגדלים סיכוייו להשתקם ולחזור לחיים נורמטיביים מבלי לסכן את המתלוננת מחד ולהיות מואשם בהפרות שווא מאידך .
קיימים סוגים שונים של תכניות בקרה אלקטרונית במקרים של אלימות במשפחה, חלקם מהווים חלופת ענישה בלבד כגון מעצר בית של התוקף באמצעות אזיק אלקטרוני, ובקרה הפוכה – במסגרתה תתקבל התראה רק במקרה שהתוקף מתקרב לבית הקורבן מעבר למרחק ההפרדה שקבע בית המשפט. בקרה על התקפה באמצעות לחצן מצוקה, המהווה אמצעי הגנתי שיכול להיות מופעל רק במצב של קשר עין/שמע והבקרה המשולבת – הבילטראלית, המאפשרת מעקב מתמיד אחר מיקום התוקף ביחס לקורבן.
מחקרים שערכו החוקרים עדנה ארז ופיטר איברה בנושא, מצביעים "שכאסטרטגיה הגנתית, בקרה משולבת מאפשרת חלופה לשהות במקלט עבור קורבנות אלימות במשפחה וכי סבירות נמוכה יותר כי נאשמים שלקחו חלק בתוכנית בקרה אלקטרונית יעצרו שוב בגין פגיעה ואלימות במשפחה".
אישור החוק ופיקוח על ידי אזיקים אלקטרונים יבשרו על עידן חדש בישראל, בו האלימות במשפחה תוצב במקום גבוה בסדר היום הציבורי, ותשנה את הסטטיסטיקות הקשות של רצח בתוך המשפחה. החשיבות הכלכלית למדינה גם היא חשובה, שכן תפנה כספים לשיקום ורווחה ולא רק כליאה. עם כניסת הממשלה החדשה, הגיעה השעה בה על חברי הכנסת להציב את ביטחון הפנים כערך מרכזי בישראל שיאפשר לנשים מוכות לנשום לרווחה.
הכותבת היא תמי מזאל שחר, מנכ"ל 3M EM אלקטרוניק מוניטורינג, המפתחת טכנולוגיות מתקדמות לבקרת אסירים בכ-40 מדינות ברחבי העולם.
