קריאתם של אישי ציבור בישראל - ובראשם יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג - לקלוט פליטים ממדינות ערב בישראל, אינה מביאה בחשבון את התוצאות המסוכנות שעלולות להיות למהלך שכזה. קליטת מהגרים שיגיעו מגל הפליטים הנוכחי תיצור הזדמנות פז, פתח חלון הזדמנויות חלומי, עבור הפלשתינים. אם ישראל תפתח את שעריה לפליטים הסורים, מדוע שלא תפתח את שעריה לפליטים של 1948 ושל 1967? הרי זוהי ארצם מולדתם, כך הם טוענים, כאן ביתם, ועל סוגיה זו עומד פתרון השלום. אז אם לסורים מציעים כניסה חופשית לארץ אויב, מדוע לפלשתינים לא? אולי ח"כ הרצוג רומז לנו בעקיפין שהוא מוכן לקבל את הדרישה הפלשתינית לזכות השיבה? ומה עם הגורל הצפוי להמוני הפליטים הסורים אשר ביום מן הימים יבקשו לחזור למולדתם?
ישראל, כאמור, היא ארץ אויב והחינוך האנטישמי שלו זכו הסורים במסגרת מערכת החינוך של מלפגת הבעת' לא ישנה כל כך מהר את דעתם. כל מגע עם ישראלי נחשב לבגידה שהעונש עליה הוא מאסר ואף מוות. לכן קליטה של קבוצות פליטים שלמות תטיל עליהם את אות הקלון, שתוקיע אותם בארצם ותגזור עליהם נידוי ואף גרוע מכך. לא פחות מזה, מעניין לשמוע את תגובתו של יו"ר האופוזיציה נוכח אטימות הלב הערבית. במזרח התיכון יש 22 מדינות ערביות. מתוכן, רק שלוש נושאות את עיקר עול הפליטים הסורים: עיראק, ירדן ולבנון, שמיותר לציין כי הן לא העשירות והיציבות ביותר במזרח התיכון.
עיראק הכניסה לשטחה כ־300 אלף פליטים, ירדן כ־600 אלף ולבנון יותר ממיליון. הסיכון שלוקחות על עצמן שלוש המדינות הללו הוא עצום: מצבן הכלכלי קשה, כאמור, אבל יותר מזה - הפליטים עלולים לערער את יציבותן הדמוגרפית. בלבנון או בעיראק כל תוספת של בני אדם לטובת אחת מן העדות (סונים או שיעים) במדינה עלולה לשנות לחלוטין את האיזון החברתי העדין ולהוביל לעימות פנים מדינתי ואולי אף למלחמת אזרחים.
אבל נשאלת השאלה - היכן המדינות העשירות של האזור? היכן סעודיה, קטאר, כוויית, דובאי או בחריין? אולי במקום להשקיע בחופשות ראוותניות באירופה יואיל בית המלוכה הסעודי לתרום כספים לפליטים המסכנים; או במקום לבנות אתרי סקי מקורים וקניוני ענק יקלטו בדובאי כמה מאות אלפי פליטים; ומה דעתם של הקטארים - שבאמצעות תחנת השידור המפורסמת שלהם, אל־ג'זירה, עודדו את האזרחים הסורים למרוד במשטר הטרור של אסד - לסייע גם במעשים ולא רק בסימפתיה ובעידוד מרחוק. ומעל כולם עומדים הכוויתים, אשר רק לפני 24 שנים ברחו מפני צבאותיו של שליט עיראק סדאם חוסין, מי אם לא הם יודעים פליטות מהי. ישראל צריכה להמשיך בקו המדיניות הנוכחי שלה: מעורבות מזערית במלחמת האזרחים הסורית. לא לתמיכה באף אחד מן הצדדים הלוחמים, כן לסיוע לבודדים שמבקשים טיפול רפואי (בלי קשר למחנה שאליו הם משתייכים) ולא לקליטת פליטים. לפני ישראל עומדים בתור מיליוני ערבים ומוסלמים שצריכים ויכולים לסייע לאחיהם הסורים, בואו ניתן להם את זכות הקדימה.
הכותב הוא מרצה במחלקה למזה"ת של אונ' בר־אילן וחוקר אורח במרכז דיין, ת"אטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו