ידיעה קצרה שהוציא השבוע המשרד להגנת הסביבה הודיעה על "כתם שמן קטן יחסית" שהתגלה בחופי אשדוד.
אבל התמונות, קטעי הוידאו וגם העיניים שלי הראו לי מציאות אחרת - כתם שחור גדול על מים צחים, ככל שיכולים להיות מי הים התיכון הם משהו שאני כחובבת ים מושבעת לא יכולתי לשאת, בפרט לכשמדובר בחוף ילדותי, באשדוד. חוף שגם אם אינו מוכרז באופן רשמי, מוכר לכל תושבי העיר כפנינה הצפונית של העיר.
המים הכחולים והצלולים, החול הזהוב. אין מילים לתאר את ההנאה הנגרמת ממראם המהפנט.
מים כחולים וצלולים, האמנם? בטח שלא לאחר דליפת הדלק שארעה אתמול, והשחירה שטח נרחב מהמים בסמוך לחוף.
זו לא הפעם הראשונה והיחידה שבה נחשף הים לזיהום והפקר כתוצאה מרשלנות של גורמים מזהמים, וזו לא הפעם הראשונה שמתרחצים ומבקרים בחוף אינם יכולים להנות מהחוף הסמוך לאיזור מגוריהם, ואין זו גם הפעם הראשונה שהרשויות מנסות להקטין בפנינו את המשמעות האמיתית של הנזק על ידי תיאור הדליפה בתור "אירוע שולי" ו"קטן יחסית".
הדליפה "הנקודתית" הזו השחירה את חופה הצפוני של אשדוד, זלגה עד לפלמחים וראשון לציון, ולפי דברי גולשים ומתרחצים - אף מורגשת במי הים שבחופי הרצליה!
ובנוסף לכך, במשרד הבריאות אפילו לא טרחו להתריע את הציבור בדבר הדליפה.
הרשויות והתעשיה מתנהלות במדיניות של מערב פרוע בכל הקשור לזיהום הים והחופים. הנזקים הם עצומים, והציבור והטבע, כמו תמיד, הם אלו שמשלמים את המחיר הכבד.
ואמנם במשרד להגנת הסביבה עושים כמיטב יכולתם למזעור הנזק, אך אין כל ערובה לכך שהתקרית לא תחול בשנית.
חברת החשמל הגיבה, והתגוננה בכך שהפעם האחרונה בה נערכה בדיקה בצינור התת ימי שלהם הייתה באוקטובר 2015, וזאת כאשר אנחנו עומדים בינואר 2017.
הפיקוח על גורמים שפעילותם נעשית בשטחי הים והחופים, חייב להיות חמור יותר ממה שהוא היום.
על המשרד להגנת הסביבה להעניש בחומרה את גורמי התעשיה והאנרגיה המזהמים את הסביבה הימית.
לכל ישראלי יש בדיוק שני סנטימטר של רצועת חוף שחלים עליה איומי בניה, הזנחה וזיהום.
כאזרחית ופעילת סביבה, אני דורשת מהרשויות להגן על הסביבה החופית והימית שלנו, כי באמת שאין לנו הרבה ממנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו