רבים נוטים לחשוב כי זהות המנצח בבחירות הקרובות, הימין או השמאל, בנימין נתניהו או בני גנץ, תוכרע בזיקה לשאלת העל: איזה גוש יזכה במספיק מנדטים להקמת קואליציה וממשלה? אלא שהתשובה לשאלה זו עלולה להיות מושפעת, בפעם הראשונה מאז בחירות 1992, מאחוז החסימה.
בעוד השמאל מצופף שורות רק כדי להביא להדחתו של נתניהו, בימין יש עודף מפלגות ומועמדים מטעם עצמם המתעקשים להתמודד לכנסת. ציפי לבני, אלדד יניב, עדינה בר שלום ויום טוב סמיה כבר הודיעו על פרישתם כדי לא לבזבז מנדטים יקרים לגוש המרכז־שמאל. לעומתם, משה פייגלין, גל הירש, אורן חזן ואלי ישי מתעקשים לרוץ ולבזבז קולות יקרים של הימין. (אגב, בבחירות הפנימיות שקיימה מפלגת זהות בראשות משה פייגלין לפני כחודש השתתפו כ־10,000 איש בלבד, אף על פי שההצבעה היתה פתוחה, לא חייבה התפקדות כלשהי למפלגה והתבצעה באמצעות יישומון שלא הצריך יציאה מהבית.)
למפלגות הקטנות הללו אפשר להוסיף גם את כולנו וישראל ביתנו, המתנדנדות בסקרים סביב אחוז החסימה, ואת אורלי לוי־אבקסיס, שלא ברור כמה ממצביעיה הם אנשי ימין. בקיצור, יש סיכוי לא רע שגוש השמאל ינצח בבחירות, בסיוע אקטיבי של אי אלו ימנים מגלומנים.
אפשר להפנות את חיצי הביקורת כלפי כל אחד מהמועמדים, אך בסופו של דבר ההחלטה נתונה בידיהם של כל מצביע ומצביעה. לטובת הציבור, נציין כמה נתונים שיכולים להזכיר עד כמה שברירי הוא גורלה של מפלגה הנעה סביב אחוז החסימה:
בבחירות האחרונות, מפלגת יחד עברה את אחוז החסימה כמעט בכל הסקרים. כשהגיעו הבחירות, התברר שיותר מ־125 אלף קולות ימניים מובהקים הלכו לפח, עקב היתרגמות אחוז החסימה למספר גבוה מהצפוי של קולות, בגלל שיעור ההצבעה הגבוה. בשל הסקרים הצמודים, יש להניח שגם בבחירות הנוכחיות יהיה שיעור ההצבעה גבוה מאוד, ויצריך כ־150 אלף קולות כדי לעבור את אחוז החסימה.
בבחירות ב־2013 אבד מספר דומה של קולות בשל הצבעות מיותרות לרשימת עוצמה לישראל בראשות אריה אלדד ומיכאל בן ארי (66 אלף); ל"כוכב העולה" (לכאורה) של מערכת הבחירות, הרב חיים אמסלם (45 אלף); ולרב "ההמונים" אמנון יצחק (28 אלף).
במערכת הבחירות של 2009 שום מפלגת ימין לא בזבזה כמות קולות משמעותית, בזמן שהשמאל בזבז עשרות אלפי קולות בהצבעה לתנועה הירוקה־מימד, עלה ירוק, הירוקים, אפרים סנה והגמלאים - דבר שהביא לרוב ימני מוצק בכנסת.
ב־1992 בזבז הימין יותר מ־70 אלף קולות (3.5 מנדטים במונחים של אותן בחירות) על ארבע רשימות ימין שונות בראשות יובל נאמן, יצחק מודעי, הרב אליעזר מזרחי ויולי קושרובסקי. איך זה נגמר - כולם זוכרים.
"אין למי להצביע", טוענים חלק ממצביעי הימין ששוקלים לבחור במפלגות מתנדנדות. גם לי יש ביקורת על מפלגות הימין הגדולות, ולמרות זאת - מדובר בפינוק יתר.
בראש הליכוד עומד ראש ממשלה שעמד בלחצים אדירים מצד הנשיא אובאמה, ובשנים האחרונות הביא את ישראל לשגשוג בינלאומי שכמותו מעולם לא ידעה. לצידו פועלת כוורת של שרים וחברי כנסת מנוסים ואידיאולוגיים. מפלגת הימין החדש מציגה גם היא נבחרת נאה של מועמדים בעלי ניסיון בתחומים שונים. עם הרקורד של שקד במשרד המשפטים והרעב של בנט במשרד הביטחון, תוכל המפלגה להגיע להישגים רבים. איחוד מפלגות הימין הוא חלופה נהדרת לכל מי שמזדהה כימין לא מתפשר, ובהובלתם של הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' הפעלתן המפלגה תוכל לשמש סמן אידיאולוגי ולמשוך את הממשלה ימינה באופן יעיל.
בשורה התחתונה, למצביעי הימין יש כיום מספיק אפשרויות הצבעה בטוחות ומהימנות, ואין צורך לצאת להרפתקאות חצי־אידיאולוגיות, שעלולות להיגמר בהקמת ממשלת שמאל למרות רוב ימני מובהק בעם.
עדי ארבל הוא מנהל הפורום לחברה האזרחית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
