אני יודעת שאני מיוחדת, אבל לפעמים זה לא נוח...

נעים להכיר. קוראים לי אני חווה מגוס, בת 37, נשואה ארבע שנים וגרה עם בעלי דוני בקרית חיים. שנינו מאובחנים עם מוגבלות שכלית. יש לי חמישה אחים - שלושה ביולוגיים ושניים חורגים, שאני אוהבת מאוד. אני אוהבת לבשל אוכל בריא לבעלי ולי, מקפידה לשמור על תזונה נכונה וסדר וניקיון חשובים לי מאוד. תכשיטנות וספורט הם הפעילויות העדיפות עליי ואם היינו נפגשים ברחוב, ככה סתם, אולי לא הייתם שמים לב שיש לי מוגבלות. אבל ליום אחד – 3 בדצמבר, ליתר דיוק – אנחנו נעמוד בפוקוס, כי אז מציינים בישראל ובעולם את היום הבינלאומי לשוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות.

שלא תבינו לא נכון, אני דווקא שמחה שמדברים עליי, על המגבלה שלי ועל המקום שלי בחברה. בישראל של שנת 2019 קורים דברים חיוביים כלפי אנשים עם מוגבלויות – כשאני מבקשת עזרה מהקופאית בסופרמרקט לפרוס את הלחם, היא מיד עוזרת לי. כשהיינו בנופש בבית מלון, רקדנו ושרנו, ושאר האנשים עודדו אותנו ואמרו לנו שאנחנו זוג מדהים וזה מאוד שימח אותנו. כשדוני בעלי ואני זכינו להגיע לחתונה של הרכזת שלנו מעמותת אקים חיפה, היה מאוד כיף והאנשים כל כך אהבו אותנו, שלא הרגשנו שונים. הרגשנו מיוחדים.

 אבל יש גם שינויים שהחברה שלנו צריכה לעשות כדי להתאים את עצמה יותר עבור אנשים עם מוגבלויות. למשל, ברוב המקרים אני לא מדברת ברור ואז אנשים מפנים את מבטם הצידה. אולי ממבוכה, אולי כי סתם איבדו עניין בשיחה איתי. חשוב לי שתדעו, שאני רואה את זה ואני שמה לב. חשוב לי שתהיו סבלניים איתי ועם אנשים שיש להם את המגבלה שלי. יש גם אנשים ששואלים אותי למה אני לא נכנסת להריון ומביאה ילדים. אני חושבת שזו שאלה אישית מאוד, היא מעמידה אותי במצב לא נעים, ואני מעדיפה לפעמים להתעלם. אני גם שומעת חוויות מהחברים שלי ואני לא מבינה למה מישהו עם מוגבלות שכלית לא יכול לנסוע בתחבורה ציבורית ולמה לאדם נכה אין הזדמנות שווה לראות סרט. במגילת העצמאות כתוב "ללא הבדל דת, גזע ומין, אז למה אנחנו עדיין לא שווים?

תחשבו על זה, שגם המשפחה, הילדים, הבעלים והנשים, החברים והעובדים שלכם ושאר האנשים שמקיפים אתכם, כולם מיוחדים. לכל אחד יש משהו שמבדיל אותו ממישהו אחר. וזה בסדר, כך זה צריך להיות. זו החברה שבה אני רוצה לחיות בה, שכולם יודעים שהם מיוחדים אבל מתייחסים אחד לשני בשוויון. היום הבינלאומי לשוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות מתקיים רק פעם אחת בשנה, אבל יש עוד 364 ימים אחרים שבהם אנחנו מיוחדים. אתם חושבים שאתם מסוגלים להפוך את היחס הזה להרגל?

חווה מגוס היא דיירת בדיור חוץ ביתי בקהילה במסגרת עמותת אקים חיפה