מדינת ישראל "ריסקה את העקומה" (crushed the curve). זהו מונח המתאר מספר מדינות בודדות בעולם שהגיעו לשליטה מלאה בגל הפנדמי הנוכחי, למרות מגמת התפשטות מעריכית התחלתית. אחד המאפיינים של מחלה מידבקת הוא שהאקספוננציליות (ההתפשטות המעריכית) פועלת לשני הכיוונים - כאשר העלייה בלתי נשלטת היא עולה במהירות דרמטית, אבל בתנאי בקרה הדוקה גם הדעיכה יכולה להיות דרמטית ומהירה.
העובדה שרק 30 חולים חדשים התגלו אתמול היא סימן לכך שההדבקה בקהילה לפני עשרה ימים היתה אפסית, ושמגמת הדעיכה של המחלה בישראל היא מהירה ומעריכית אף היא.
ההנחה שמגמה זו היא התמונה הצפויה לנו, העניקה למקבלי ההחלטות את הביטחון לבצע את סדרת ההקלות הנרחבת לאחר הפסח, ולהמשיך בהקלות נוספות לאורך השבוע ככל שהצטבר מידע נוסף. המטרה היא לאפשר חזרה לחיי "שגרה במגבלות", כאשר גם המגבלות הנותרות ייבחנו ויותאמו בפעימות סדורות מראש.
תהליך ניהול הסיכונים המתרחש מאז סוף חג הפסח מבוסס על הנחת העבודה שההקלות יביאו לכך שמקדם ההדבקה יעלה, והמחלה תחזור להתפשט בשבועות ובחודשים הקרובים.
הציפיה והתקווה היא שמרווח הביטחון שהושג עד כה מאפשר לנו לספוג לפחות שבועיים של חוסר ודאות בהשפעתה של כל "פעימת הקלות". המטרה היא להתייצב בסופו של דבר על שגרה השומרת על מקדם הדבקה ~ 1 (או יותר). במצב זה, המקבע מספר חולים חדשים קבוע בכל יום (בממוצע), יכול המשק לתפקד ולהשתקם באופן הדרגתי, עד לבוא החורף.
מדינות אחרות אשר החלו בצעדים הנחושים באיחור יחסי וראו עלייה דרמטית בתחלואה, נקלעו כעת למצב שבו מספר הנדבקים והנפטרים היומי מחייב אותן לבחור בין רע לנורא - בין המשך מגבלות חמורות לשבועות נוספים תוך ריסוק הכלכלה, לבין הקלות בסגר המקבעות את מקדם ההדבקה סביב 1, וכתולדה מכך - מקבעות את מספר הנפטרים היומי הנוכחי לשבועות, אולי לחודשים.
עבור ישראל קיבוע המספר הנוכחי הוא חדשות מצוינות. עבור ארה"ב, וגם חלק ממדינות אירופה ויותר ויותר מדינות בדרום אמריקה - מדובר במספרים מצטברים שעלולים לגרום לקטסטרופה אנושית, חברתית וכלכלית מתמשכת.
אולם בזמן שבו אנו "מאתחלים" את הכלכלה ואת הקשרים החברתיים שלנו, אסור להקל ראש. חשוב להזכיר לעצמנו שוב ושוב - לא "תם הטקס". מדינות ממושמעות מאיתנו כגון יפן (האי הצפוני הוקיאדו בפרט) וסינגפור, ששחררו מעט יותר מדי את הרסן, מצאו עצמן תחת התפרצות מעריכית וחזרו למגבלות נוקשות. המשק והחברה יתקשו לעמוד במהלומה נוספת.
את השבועות הקרובים יש לנצל לכן לשלוש מטרות עיקריות: הראשונה - החזרת הקטר הכלכלי לפסים והתנעה מחודשת של המשק, ככל שהמיתון העולמי יאפשר זאת.
השנייה - התאמת המשק וההתנהלות במרחב הציבורי למגבלות המונעות התפשטות מחלה - התו הסגול לעסקים והאחריות האישית למרחק, היגיינת ידיים וחבישת מסיכה. השלישית והקריטית - היערכות לגל הבא של הקורונה.
היערכות זו צריכה לכלול העצמה של מוסדות הרפואה בכוח אדם ובמכשור, ובד בבד, להקים, לצייד ולתרגל שלושה מערכים לאומיים שייבחנו בגל הבא של התחלואה: מערך החקירות האפידמיולוגיות - מחשד לתחלואה ועד לבידוד המגעים, מערך התמיכה באוכלוסיות בסיכון - לרבות קשישים הדרים בביתם וחולים צעירים יותר בסיכון לפי מודל מכון כללית למחקר, ומערך המענה הדיפרנציאלי ל"אזורים אדומים".
אין לנו בהכרח זמן רב לסיים את ההכנות. אסור לשקוע בשאננות - לא כפרטים, בכל הנוגע להתנהלות זהירה במרחב הציבורי ובידוד עצמי בכל סימן לתחלואה, ולא כמדינה, בניצול הזמן היקר להיערכות לשלב הבא של אירוע מתגלגל זה. השלב הראשון אולי הסתיים - אך המערכה האמיתית עלולה עדיין להיות לפנינו.
פרופ' רן בליצר הוא ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו