אבל מי ירתיע את העבריינים?

כשאריה שיף, תושב ערד בן 70, ירה בפורץ לרכב שלו, הוא לא ידע שהפורץ הוא מוחמד אלאטרש, בעל עבר פלילי עשיר בעבירות רכוש, התפרצות לרכב והתפרצויות לדירה. שיף גם לא ידע שאלאטרש הורשע בעבר באיומים ברצח על אחת משתי בנות הזוג שלו. שיף לא יכול היה לדעת שאלאטרש, בן 36, שהה בכלא פעמיים בעשור האחרון.

אריה שיף כן ידע שרכבו נגנב כמה פעמים. שיף גם ידע שהוא גר באזור מועד לגניבות כלי רכב מצד עבריינים מהפזורה הבדואית. שיף, שהתנדב במשך עשרות שנים במשטרת ישראל, גם הכיר את אוזלת ידה של מערכת אכיפת החוק נגד גנבי כלי רכב. שיף גם ידע שאין לו הרבה מה לעשות באישון לילה נגד כנופיית פורצים שגונבת את רכבו לנגד עיניו. 

בלית ברירה, בחר אריה שיף לירות לעבר הפורצים. מייד לאחר האירוע היה זה אותו שיף שהתקשר לכוחות הביטחון וההצלה, כדי שיטפלו בפורץ היחיד שנפגע מהירי ומת לאחר מכן בבית החולים. לאחר מכן התנצל שיף על הריגתו של הפורץ. 

כל הנסיבות הללו לא עזרו לאריה שיף, שמוצא עצמו כעת על דוכן הנאשמים. אלא שמי שצריכה לעמוד על דוכן הנאשמים היא מערכת אכיפת החוק, ולא אזרח נטול הגנה, שהמדינה הפרה את המחויבות הבסיסית שלה כלפיו להעניק לו ביטחון; אותה מערכת, הכוללת את המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט, שלא ידעה לטפל באלאטרש בעבר. אותה מערכת שלא מספקת ביטחון והגנה לתושבי הנגב. אותה מערכת שבוחרת פעם אחר פעם לרחם על האכזרים, ומתאכזרת לרחמנים.

עד לאן מגיעה אוזלת ידה של מערכת אכיפת החוק? כשבית המשפט החליט לשחרר את שיף למעצר בית, גורמים הקרובים למשפחת אלאטרש השמיעו איומים לנקמת דם, והם שהובילו לכך שחבריו של שיף, ולא המשטרה, בחרו לשכנו אצלם ולדאוג בעצמם לאבטחתו.

מערכת אכיפת החוק אימצה לעצמה סטנדרט כפול: אחד לעבריינים, שמהם היא מפחדת, ואחד לאזרחים שומרי חוק, שעליהם היא גיבורה. אותו סטנדרט כפול שיכניס לכלא משליך נעל על שופטת לשלוש שנים, אך אלאטרש יישפט למאסר של שנה וחצי למרות שלל אישומים שהוגשו נגדו בעבר. אם אלאטרש היה נמצא בכלא, המקום הראוי לו, הוא היה עדיין בחיים. 

כשאריה שיף ירה בפורץ, הוא לא רק הציל את רכבו מגניבה, אלא בהיעדר אכיפה גם העביר את המסר הנדרש כדי להרתיע עבריינים. לא מסר נוצרי של הגשת הלחי השנייה וניסיון נאיבי להבין את הפוגע, אלא אמפתיה מתבקשת לקורבן האמיתי בסיפור, ויחס נוקשה כלפי כל עבריין שפוגע באחר: דמו בראשו.

כשהכנסת חוקקה את חוק דרומי בעקבות סיפור דומה שאירע לחקלאי בנגב, נקבע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה". מה שנכון לגבי בית, עסק או משק, נכון גם לגבי רכב. על מערכת אכיפת החוק לבצע את תפקידה המקורי במניעת עבריינות ולחדול מעיסוק בזבזני ולא מוסרי נגד האזרח אריה שיף.

עדי ארבל הוא מנהל הפורום לחברה האזרחית