לרשת החברתית Reddit יש יותר מ־55 מיליון משתמשים, ו"דירוג אלכסה" של אמזון מציב אותה בחמישייה הפותחת של הרשתות הפופולריות ביותר בעולם. בחודש שעבר היא הוסיפה לעצמה כ־10% משתמשים חדשים - 4.8 מיליון, בשל פוסטים שסחפו המונים לפעולה ותפסו כותרות כמו "כיבוש הבסטיליה", "להביס את וול־סטריט", "מרד החקלאים" או סתם "מחאת המשקיעים הקטנים". הרשת הזו היא מעין לוח מודעות של פרסומים לפי נושאים, כשהמשתמש נחשף לרשומות לפי מידת הפופולריות שלהן בקרב המשתמשים. ה"מודעות" מתפרסמות לפי קטגוריות כמו "חינוך", "בידור", "שיתוף תמונות" וכדומה, כשלכל קטגוריה יש תתי־נושאים. שום דבר בפלטפורמה הזו לא יכול לנבא את הדרמה שפרצה בה בחודש שעבר.
אחד המשתמשים בה, בקטגוריית המשקיעים, הבחין בכמות גדולה של "שורטים" שקרנות הגידור קונות על מניות של חברות במצוקה. "שורט", או "מכירה בחסר", הוא כלי מוכר ולגיטימי בשוקי ההון: משקיע שאין בידיו נייר ערך מסוים, כמו מניה, יכול לבצע עסקה שבה הוא משאיל מניה מבעליה במחיר השוק ומתחייב לקנות אותה במחיר השוק בחזרה במועד נקוב בעתיד. בעסקה כזו, אם מחירה בעתיד יהיה נמוך יותר ממכירה כיום, הרי העסקה היתה מוצלחת. אלא שאם מחיר המניה עולה, הוא ייאלץ למכור את המניה באותו מועד נקוב, בכל מחיר שהיא תיסחר בשוק. כך שאם אותו משקיע קנה מניה ב־100 ומחירה ירד ל־1 הוא מרוויח 99, אך שיעור ההפסד שלו הוא אינסופי, מכיוון שהיא עלולה, מבחינתו, לנסוק לשער של אלפים ויותר.
אותו משתמש נבון הבחין מההיסטוריה של הפעילות של אותן קרנות גידור שלמעשה כל נכס שהן קונות בשורט - יורד. הבולטות ברכישת השורטים בתחילת ינואר היו "גיימסטופ" (GME) ומניית רשת בתי הקולנוע AMC - שתי מניות של חברות שנפגעו קשות מהשבתת ענף הבידור המסורתי - חנויות משחקים ובתי קולנוע. משיחות שהתגלגלו בעקבות הרשומות של אותו גולש עלה הרעיון להילחם באותן קרנות הגידור וב"שורטיסטים" הגדולים בכלל. איך עושים את זה? פשוט מאוד - קונים מניות של אותן חברות ובכך גורמים לשינוי המגמה החזויה שלהן. וכאמור, כשהמניה שלהן עולה באותו מועד נקוב, בעליהן מחויב לשלם את מחירן הגבוה - גבוה יותר מהסכום שאותו שילם.
דימוי של לוחמי צדק
לפי השיח ב"רדיט", המהלך הזה היה מרד אמיתי שהתבטא בזעם ותסכול המביאים את המורד למוכנות להקריב מעצמו במטרה לפרוק את זעמו. וכמובן שהמורדים הם המון "חלש", מול מיעוט "חזק", מה שמטה את מד "הצדק" אוטומטית לכיוון המורדים.
מיליוני גולשים צעירים נענו לאתגר, כשרבים מהם העידו על עצמם כסוחרים בכסף שקיבלו מממשל טראמפ, במסגרת הסיוע לאזרחים במשבר הקורונה. באופן מודע הם השקיעו מאות או אלפי דולרים כל אחד במניות, מתוך ידיעה שהן לא שוות את המחיר שהם משלמים, אך הם משרתים מטרה אחת: להכות את קרנות הגידור. ממש כמו לצאת בידיים חשופות להפגנה בכיכר טיין אן מן כדי להילחם בשוטרים ובחיילים חמושים היטב. הרי הגולשים הפופולריים האלה זכו להוביל רשומות בזכות השקעה של שעות ארוכות ברשת, מה שמעיד על פניות מעבודה ומחויבויות אחרות, כדי להילחם באותן קרנות, שבדרך כלל המשקיעים בהן הם בסדרי גודל של מיליון דולר ויותר. דמיון נוסף שניתן למצוא בין מרד מסורתי למרד המודרני, זה שעבר גם הוא דיגיטציה, הוא בכך שלחלק מהמורדים יש מניעים טהורים פחות. חלקם שיתפו צילומים של החשבונות שלהם ב"רובין הוד" - פלטפורמת מסחר למשקיעים קטנים שאינה גובה עמלות - ומהם עלה שהשקעה של 1,000 דולר ב"מניות הנוקמים" הניבה להם תשואה של 16,000 דולר ויותר! כמו המוחים במנהטן שבזזו חנויות יוקרה והרוויחו שעוני יוקרה חינם, נוסף על התחושה הטובה והדימוי היוקרתי של "לוחם צדק".
ראוי להבין שרבים מהמשקיעים בקרנות הגידור הם גופים מוסדיים ומלכ"רים, לא כולם מיליונרים כבדים. ייתכן שגם קוראי שורות אלה מושקעים בהן מבלי דעת. חלק מקרנות הפנסיה וקופות הגמל בארץ מושקעות אף הן בקרנות גידור בארה"ב. ככל הנראה מדובר באחזקות בהיקף קטן מאוד של 0.2% מנכסיהן, שהם "רק" כמה עשרות מיליוני שקלים. גם מוסדות ציבוריים וקרנות פילנתרופיות מושקעים באותן קרנות בעלות הדימוי הרע. אבל הקרנות האלה מושכות אש, גם ואולי בעיקר בשל האגרסיביות שלהן בשוק ובכך שהן משתמשות במכירה בחסר ככלי מרכזי. כשמן, הן מתיימרות לספק "גידור" להשקעות, כך שהן יוכלו להציע תשואה נאה בכל שוק - שורי או דובי (הכינויים המקובלים לשוק בעליות ולשוק בירידות). אלא שמבחינה תדמיתית, הרווחים מירידות של נכסים עלולים להצטייר כמו ארוחה על בסיס נבלות שניצודו על ידי טורפים אחרים.
בלי ללכלך ידיים
האמת היא שהיה קשה שלא ליהנות מהמחזה הזה בשבועות האחרונים, גם אם מדובר בהנאה סדיסטית, כמו מסרטון טבע של עדר חיות חלשות המביסות אריה, כשחלקן מדממות מהמלחמה. המשקיעים הקטנים הללו ידעו שהם משחקים במשחק הכיסאות והתרגיל שלהם בנוי על סולידריות, מכיוון שמי שעשה אי אלו מאות אחוזי רווח עמד בפיתוי לממש את רווחיו ולפרוש מהמרד. אבל רבים מהם באמת נלחמו. הקריאות ברשת היו "להישאר", כדי שלא להרוס את המהלך שבסופו של דבר צלח. הם הצליחו לעשות "שורט סקוויז" - ללחוץ את השורטיסטים לקיר עד גבול הבטוחות שלהם ולגרום להם למכור את המניות בהפסד. הרי מדובר במעין משחק פוקר בין הקרנות שיכולות לבחור באסטרטגיה של אחזקת המניות עד הרגע האחרון, בתקווה שהמשקיעים הקטנים יתפתו לממש את רווחיהם קודם לכן. אלא שמחירי אותן מניות הגיעו לשער שאילץ את קרנות הגידור להיפטר מהפוזיציה שלהן קודם לכן. וכשהקרנות החלו לקנות את אותן המניות, הן עצמן תרמו לתשואה של המשקיעים הקטנים.
מתחילת השבוע הפרשה הזו החלה לקרוס לתוך עצמה אחרי שהקרנות יצאו מהפוזיציה שלהן, "החזירו" את המניות החלשות לבעליהן, ומחיר המניות האלה שב לשווי השוק ההוגן שלהן, דהיינו נמוך ב־60%-80% מהשיא שהגיעו אליו במהלך "התרגיל".
אז מה למדנו מהפרשה הזו? מבחינת שוק ההון, זו מכה קלה בכנף. מנהלי הקרנות יעדכנו את המודלים שלהם כדי לזהות קבוצות טורדניות כאלה מבעוד מועד, שהרי המקרה הזה אושש את העובדה שהן מנותקות.
האם הנבחרים בארה"ב ובעולם הבינו משהו מהפרשה הזו? נראה שראוי שיבינו שנרשמה עליית מדרגה בנכונות של "הקטנים" למרוד. השחורים וההיספנים יצאו לרחובות ובזזו חנויות, הלבנים המזוהים עם הרשת הזו מצאו דרך למחאה דיגיטלית, כזו שמשדרת את אותו מסר מבלי ללכלך ידיים. משבר הקורונה הגדיל את הפערים בין ההמון שלא מסוגל להשקיע בשווקים לבין המשקיעים בשוקי ההון ובנדל"ן שהרוויחו במהלך המשבר. הם לא צפויים לשבת בחיבוק ידיים.
הנקמה מוגשת קר

ערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
Load more...