בתקופת הקורונה, ממארס 2020, ההוצאה למשק בית הצטמצמה ב־345 שקלים בממוצע, כך על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההוצאה למזון עלתה ומתחילת השנה היא מהווה כמעט 18% מהוצאות משקי הבית, שהסתכמו ב־16,170 שקלים בחודש. מזון הוא ההוצאה השלישית בגודלה למשקי הבית, אחרי דיור ותחבורה ותקשורת.
זה עשרות שנים המגמה הכללית בעולם היא ירידת חלקו של המזון בסך הוצאות משקי הבית. המגמה הזו היא חלק משמעותי מהעלייה ברמת החיים, בצמיחה ובקדמה בכלל. מזון הוא אחד הצרכים החיוניים של האדם, ודחיקת הצרכים החיוניים לחיים, כמו מזון, דיור והלבשה, מלמדת יותר מכל על העידן החדש באנושות, עידן הידע, שמהווה תפנית לכל ההיסטוריה האנושית שבה ככל הנראה ההוצאה הגדולה של משקי בית בעולם היתה מזון ודיור.
אלא שבעדכון משקולות המדד האחרון, בתחילת השנה, משקל המזון במדד המחירים לצרכן עלה ב־0.4%, כפי שעלול לקרות במשברים - חזרה לצרכים הבסיסיים. המגמה בארץ מתאימה למגמה בעולם. הגידול בהוצאה למזון, או המעבר מצריכת מזון מחוץ לבית לצריכה בבית, נתנו את אותותיהם על רשתות המזון שצמחו, בארץ ובעולם, בשיעורים מרשימים, ב־2020, של כ־8%. חישוב הגידול הוא עניין מורכב, מכיוון שיש רשתות שצמחו בעשרות אחוזים ואחרות שלכאורה צמחו בקצב מתון יותר, אך חישוב סופי צריך לנטרל את ההתרחבות של הרשת - תוספת הסניפים ולנקות תהליכים אחרים שמשפיעים על הגידול במכירות. אולם ברור שבראיית מאקרו רשתות המזון בארץ ובעולם גדלו בשיעורים ניכרים, מעבר לגידול שרשמו בשנים האחרונות.
מעניין לראות שכבר מהחודש שעבר מתחיל להירשם קיטון בפדיון הרשתות הגדולות בארה"ב - שהמידע מהן חשוף יותר, מכיוון שכמעט כולן ציבוריות. מהנתונים שם ניתן ללמוד שבשנת הקורונה מכירות המזון זינקו ב־20% ברשתות המזון. המגמה הזו השפיעה ברמת המאקרו, גם על תשואות שוקי ההון. כך למשל, מניות חברות הצריכה במדד S&P500 זינקו ב־16% בשנה. אך באופן דומה למגמות הצריכה של משקי הבית במדינות המפותחות, רק רבע מ־250 רשתות הקמעונאות הגדולות בעולם הן רשתות מזון, ורק ב־12 מדינות בעולם רשתות המזון הן הרשתות הגדולות ביותר במדינתן. במילים אחרות, בהתאם לכך שההוצאה על מזון היא לא ההוצאה הגדולה ביותר של משקי הבית, גם עולם הקמעונאות פרץ את מכירות המזון. כיום זה נראה מובן מאליו, אך כמובן שמדובר בתופעה חדשה לגמרי בעולם, שבו ההוצאה על תחבורה ותקשורת - תחומים חדשים בעולם - עולה על ההוצאה על הצורך הבסיסי של האדם, המזון.
לאכול בקטן
אנחנו מכנים אותן רשתות מזון, ובעולם הן כבר מזמן הרבה יותר מכך. גם בארץ המגמה היא הגמשת מגוון המוצרים הנמכרים ברשתות. עד לפני שני עשורים ישראלים שביקרו לראשונה בסופרמרקט בארה"ב הופתעו לגלות שלצד לחם, חלב, פירות וירקות מוצעים גם מוצרי חשמל, מוצרי גינון, ביגוד וריהוט. זה כבר לא מפתיע בארץ, אבל זה עדיין לא לגמרי כאן. זו אחת הסיבות לכך שהיקף פדיון רשתות המזון בארה"ב גדול פי 1.5 מזה שבארץ, בהתאמה לגודל האוכלוסייה. פדיון הרשתות הללו בארה"ב עומד על כ־750 מיליארד דולר, לעומת כ־40 מיליארד שקלים בארץ. זאת למרות שמחירי המזון בארץ גבוהים יותר מאשר בארה"ב ולמרות שבישראל אוכלים יותר בבית מאשר מחוץ לבית, בהשוואה לארה"ב וליתר המדינות המפותחות בעולם.
לפי הנתונים הידועים כעת, למרות הזינוק בהיקף המכירות, שיעור הרווחיות של רשתות המזון בארץ ובעולם גדל בהתאם. אמנם הקמעונאים ביטלו הוזלות ומבצעים, מה שבפועל הביא לעליית המחירים, אך גם ההוצאות של הרשתות עלו, הן בשל עלויות הקמת מערכי מכירות אונליין והן בשל ההתאמה להגבלות הקורונה ועלויות המשלוחים שזינקו. בארה"ב שיעור הרווחיות של רשתות המזון היעילות ביותר מגיע ל־2.5%.
בישראל שיעור הרווחיות של שופרסל, רשת המזון הגדולה ביותר, עמד ב־2019 על 2% (לפי נתוני Dun's 100), בדומה לשיעור הרווחיות של רשת רמי לוי. רווחיות גבוהה יותר נרשמה לרשת יוחננוף (2.7%) ונמוכה יותר נרשמה לרשת ויקטורי (1.6%), אך כאמור יש להתייחס בזהירות רבה לנתונים שנתיים של רשתות, שלא ניתן להסיק מהם על יעילות כשמדובר בשנה ספציפית ומבלי לראות את התמונה המלאה. החשוב הוא שמדובר בשיעור רווחיות די דומה לזה שבארה"ב ובאירופה. שנת הקורונה היא ככל הנראה שנה חריגה ברווחיות הרשתות, כמו גם היקף המכירות שלהן. ברבעון הרביעי של 2020 הרווחיות של שופרסל זינקה לשיעור חסר תקדים של 2.5% כשהיקף המכירות זינק ב־15%, כפי שעולה מהד"וחות שפורסמו השבוע (רביעי).
בשונה מתחומים אחרים, ארה"ב היא גם לא השולטת בתחום רשתות המזון המסורתיות בעולם - רק ארבע מבין רשתות המזון הגדולות בעולם הן מארה"ב כששתיים אחרות הן צרפתיות ושתיים גרמניות. אבל ארה"ב היא בהחלט מובילה של מגמות התנהגות צרכנית בעולם.
מבחן וולט
בשנת הקורונה המגמה היתה כמובן מעבר מוגבר לרכישה באונליין, ולכן סביר להניח שאמזון, שהפכה לרשת המזון השנייה בגודלה בארה"ב, תמשיך להתקדם בדירוג. אנליסטים מעריכים שאמנם אחרי הקורונה היקפי המכירות יתכווצו חזרה לסביבת הטרום קורונה וכבר עכשיו, מנתוני החודשיים הראשונים של השנה, רואים ירידה בהיקף המכירות, עם פתיחת המסעדות והחזרה למקומות העבודה. אך גם אם הקורונה לא שינתה את היקפי המכירות בטווח הארוך, היא תשנה ככל הנראה את האסטרטגיה העסקית של הרשתות. פתאום החנויות שנועדו לשרת קהל הפכו למחסני הפצה. זה נכון לא רק לרשתות המזון, אלא למסחר בכלל. מסעדות מפוארות, אולמות תצוגה מרהיבים ומרכולים שסודרו בקפידה - כולם תפקדו בעיקר כמחסני סחורה וכמרכזי איסוף.
הקורונה האיצה כמה תהליכים משמעותיים במסחר, בכלכלה ובחיינו בכלל, אך התהליכים הללו קורים בלאו הכי בקצב מסחרר. בתוך כשני עשורים בלבד חברות ידע, כמו גוגל, עלו על השווי של חברות סחורות, כמו מאגרי נפט. רשת בתי המלון השישית בגדולה בעולם, אייר בי אנד בי, לא מחזיקה מלון אחד בבעלותה; לחברת המוניות הגדולה בעולם אין מונית אחת בבעלותה, ועסק המסעדנות הגדול וכנראה שגם הרווחי ביותר בעולם הוא בכלל חברת שליחויות מפינלנד, וולט. יש כמובן עסקים שינסו לדבוק באסטרטגיה הישנה שלהם, אך העולם משתנה במהירות והחברות המתוגמלות ביותר הן אלה שמאמצות חדשנות, שמסוגלות לראות את התחום שלהן מעבר למה שהן התרגלו להיות.
