פִתחו את השער. החוק החשוב ביותר בספר החוקים שלנו הוא חוק השבות. בלעדיו אין לטעמי משמעות לייחודה של ישראל כמדינה יהודית. החוק מגדיר "יהודי" כמי שאמו יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת. בכוונת מכוון אין מדובר בחוק על אופי הגיור, ולכן כל מי שהתגייר על פי אחד הזרמים ביהדות נחשב יהודי.
אלא שקיים פרדוקס, משום שבעוד אדם שהתגייר בחו"ל ועלה ארצה נחשב יהודי, מי שעלה ארצה והחליט להתגייר בארץ בגיור קונסרבטיבי או רפורמי, אינו זוכה לכך. האורתודוקסיה, הנאבקת על מונופול השליטה בכולנו, קיבלה השבוע את החלטת בג"ץ כי המדינה תכיר גם ביהדות המתגיירים בארץ בגיור קונסרבטיבי או רפורמי, בזעם. היא גם נשבעה לבטל את "רוע הגזירה", למרות שההחלטה עשויה לפתור את בעייתם של חלק ממאות אלפי עולים מבריה"מ לשעבר, המעוניינים להתגייר מבלי לרמות, ולהתחייב לחנך את ילדיהם חינוך אורתודוקסי.
אני מקווה שיבוא יום, ובו כל אדם שיגדיר עצמו יהודי (ולא תהיה סיבה לחשוד בו שמניעיו אינם כשרים) יוכל להיות מוגדר על ידי הממלכה ככזה. לא יהיה בכך, כמובן, כדי לחייב את הרבנים להכיר ביהדותם, ואם המוגדרים כיהודים על ידי המדינה ירצו להתחתן שלא בנישואים אזרחיים, יהיה עליהם להתגייר. אבל מדינתו של העם היהודי אינה רשאית - מוסרית - לדחות את מי שמבקש להפוך לחלק מן העם היהודי שלא בדרך אורתודוקסית או בדרך דתית אחרת.
מחשבים מסלול מחדש. הוא היה התקווה הגדולה של המערב. לרגע. אביו, סלמאן מלך סעודיה, נתפס כמנהיג לתקופת ביניים, ורבים ניבאו שיהפוך את בנו, הנסיך הצעיר מוחמד, ליורש העצר. ההערכה היתה כי התפקיד יילקח מידיו של מוחמד בן נאיף, המנוסה והמוערך, שאותו מינה סלמאן עם הכתרתו ב־2015. ואכן, לאחר שנתיים, הדיח המלך את יורש העצר שמינה והכתיר במקומו את בנו בן ה־31. מוחמד בן סלמאן הפך גם סגן רה"מ, שר ההגנה ויו"ר המועצה לענייני כלכלה ופיתוח.
הצעיר המפתיע התקבל בבית הלבן כראש מדינה, וכך גם במקומות אחרים בעולם. נראה היה שהוא פרגמטי, מודרני, קשוב, מייצגה האמיתי של סעודיה המודרנית. העולם כבר לא יכול היה לחכות עד שאביו יסיר את כתרו ויעבירו לבנו ה"ליברלי".
יורש העצר הסעודי קנה את עולמו בכך שביטל את האיסור על נשים לנהוג ברכב, אבל לאחר מכן המשיך לעצור נשים וגברים שנאבקו למען רפורמות, עצר את עשירי סעודיה עד שהסכימו לשלם מסים, סיבך את ארצו במלחמה נוראה בתימן, ועשה דברים תמוהים אחרים ששיאם היה מעורבותו ברצח הנורא של העיתונאי הסעודי־אמריקני ג'מאל חאשוקג'י, באוקטובר 2018.
אמריקה רתחה, העולם גינה, אבל טראמפ העניק הגנה למנהיג הצעיר.
בן סלמאן הפך תלוי לחלוטין בגחמותיו של טראמפ, וחשש כי ביידן, הרגיש הרבה יותר לנושא זכויות אדם, עלול להביא לסיום הקריירה שלו. העובדה שהנשיא החדש לא התקשר עם יורש העצר ונתן פומבי לכך שידבר רק עם אביו, היתה איתות בוטה דיו. לפני ימים אחדים חשף ביידן את דו"ח המודיעין שקודמו העדיף להסתיר. אמריקה הרשמית מעניקה עכשיו גושפנקה להערכה כי בן סלמאן הורה על רצח חאשוקג'י.
יכול מאוד להיות שבשיחה בין הנשיא ביידן לבין בן סלמאן רמז הנשיא למלך כי יהיה זה נבון מצידו להחליף את בנו הפזיז באיש שנאלץ לנשק את נעליו ולוותר על ירושת העצר רק לפני ארבע שנים. האם זה יהיה טוב לישראל? אם זה יהיה טוב לבעלת בריתנו האמיתית היחידה - זה יהיה טוב גם לנו. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
