ביום ראשון השבוע חיילת מילואים נכנסה במדים לבית קפה בחיפה.
עובדת שהיתה במקום גירשה אותה כי "המדים עלולים להפחיד את הלקוחות". החיילת עזבה את המקום וסיפרה כי הרגישה מושפלת. כל מי שקרא את הציוץ של החיילת הרגיש מושפל יחד איתה.
איך ייתכן כי במדינה שלנו, שבה יש אווירת ביחד שאפשר להתגאות בה, מתבצעים מעשים מכוערים כל כך? הרשת מלאה פרסומים על מסעדות שמאכילות חיילים חינם, או אזרחים שפותחים את הארנק עבור חיילים במרכולים, שפים ממסעדות צמרת יורדים לשטח לבשל לחיילים, משפחות פותחות את בתיהן למפונים, אלפים מגיעים להלוויות, לניחומי אבלים, ומבקרים משפחות חטופים. ארגוני חברה אזרחית, חברות מסחריות, גופים פוליטיים וסתם אזרחים יורדים לדרום להציל יבולים חקלאיים.
הסיבה שאנחנו מתגייסים זה עבור זה היא שאנחנו עם, אחד העמים הוותיקים בעולם, אבל גם אחד האחרונים; אנחנו היהודים רואים ביהודים אחרים אחים שלנו, יש לנו אחווה ושותפות גורל; היהודי הנודד מצא מפלט אצל אחיו היהודים, והיה בעקבות כך מושא שנאה בקרב שכנינו בספרד, ברוסיה, בגרמניה ובעיראק.
לכן תחושת הבגידה שהרגישה החיילת חזקה כל כך. כאשר חזרו חיילי ארה"ב מווייטנאם הביתה, הם נתקלו גם בקללות, בגידופים ובחרמות, אך הם הרגישו נבגדים פוליטית ומדינית. אנחנו מרגישים בגידה אישית, חזקה במיוחד, כי מלצרית בבית הקפה לא אמורה להיות יריבה פוליטית, וגם אם כן - היא עדיין אחות, היא לא אמורה לגרש אחות אחרת.
מנהל בית הקפה אמר כי אין "מדיניות רשמית" לגירוש חיילים, אך בכל זאת התעניינתי מה גורם לעובדים של בית קפה לגרש חיילת אף שזו "לא מדיניות רשמית"? מדוע בית קפה א' מגרש חיילת, ובית קפה ב' היה מעניק לה קפה מתנה?
שיטוט קצר באינטרנט נתן לי את התשובה: תמונה ענקית של צ'ה גווארה עיטרה את הכניסה לבית הקפה.
החיילת גורשה לא כי היתה מדיניות של גירוש חיילים, אלא כי היתה תרבות של גירוש חיילים. תמונה של הרוצח צ'ה גווארה אומרת כל מה שצריך לדעת על המקום: תרבות של שנאת יהדות, שנאת הלאום, שנאת חירות ושנאה של כל זהות אישית או פוליטית, שאינה מתחברת לאינטרס המהפכני והרצחני המרקסיסטי.
יותר מדגלי חמאס, פת"ח או חיזבאללה - הדגל האדום של לנין, סטלין, מאו וצ'ה הוא הסכנה הגדולה למדינה. עם מחבלים וצבאות נתמודד ונצליח; עם המתקפה האדומה על הנפש קשה יותר להתמודד. המתקפה האדומה על מדינת ישראל לא מתקיימת רק בבתי קפה חתרניים ובהפגנות של ארגוני שמאל קיצוני - האדומים הם האחראים העיקריים להפצה של עלילות דם נגד ישראל בעולם.
לא רק בארגונים ממלכתיים הרעל האדום נלחם בישראל. מרבית ארגוני הלהט"ב בעולם חוסים תחת הדגל האדום, הלהט"בים נחטפו על ידי פוליטיקאים ציניים, ומשמשים להם מגן אנושי
ה־BBC, למשל, לא מפיץ עלילות דם נגד יהודים סתם. אין לו, כמו לאותו בית קפה חיפאי, "מדיניות" רשמית נגד חיילי צה"ל - יש לו תרבות אדומה. עובדי ה־BBC הם אלה ששיקרו כי צה"ל תוקף צוותים רפואיים בכוונה שכן צה"ל, הצבא של מדינת היהודים הריבונית, הוא ההפך מסוציאליזם כלל־עולמי, ובמלחמה בו הכל כשר, בוודאי שקרים.
לא רק בארגונים ממלכתיים הרעל האדום נלחם בישראל. מרבית ארגוני הלהט"ב בעולם חוסים תחת הדגל האדום, הלהט"בים נחטפו על ידי פוליטיקאים ציניים, ומשמשים להם מגן אנושי. כך אנחנו מקבלים דגלי פלשתין ליד דגלי להט"ב, כאילו אותם להט"בים לא היו מוצאים להורג תחת חמאס בתוך שנייה.
אגב, הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה הונף דגל גאווה בעזה היתה על ידי חייל צה"ל.
עם סיום המלחמה ותחילת הריפוי, על ישראל לחזור למאמרו של ז'בוטינסקי "חד־נס". כי היום, כמו אז, לא תהיה תקומה לישראל לצד הדגל האדום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו