דוכן פיס (ארכיון) | צילום: לירון אלמוג

כך עושק מפעל הפיס את השכבות החלשות בפריפריה

כרבע מיליון מכורים להימורים בישראל • ומפעל הפיס, שדוחף באגרסיביות פרסומות להגרלות שלו, הגיע ב־2021 להכנסות של קרוב ל־10 מיליארד שקלים - רוב ההכנסות מהפריפריה

מול קרחון אנחנו רואים רק את קצהו, מתמקדים במה שעינינו רואות ומזניחים את הרוב הנסתר. בחירות המתקיימות בפעם החמישית בתוך שלוש שנים הן קרחון מסוכן. אנחנו רואים קצה: המשחק המפלגתי, הקואליציות האפשריות, ההתפלגויות והאיחודים. הרוב סמוי מעיני הציבור: הסוגיות המוזנחות, התקציבים שלא מגיעים, פרויקטים חשובים של רווחה, תחבורה וחינוך שלא מתוקצבים. למשל: ההימורים החוקיים בפריפריות החברתיות הישראליות.

מפעל הפיס, שדוחף באגרסיביות פרסומות להגרלות שלו, הגיע ב־2021 להכנסות של קרוב ל־10 מיליארד שקלים. מפעל הפיס משווק את עצמו בתור גוף שמקדם חינוך ותרבות ברשויות, ובכך מלבין את החצר האחורית של ההימורים הללו: כרבע מיליון מכורים להימורים בישראל. בשנתיים האחרונות, שנות הקורונה, דווח על עלייה של מאות אחוזים בפניות של מכורים לגופים שונים, כמו רטורנו. הרב איתן אקשטיין, מייסד הארגון, מספר על רשימות המתנה עצומות ועל חוסר יכולת לעמוד בכמות הפניות ההולכת וגדלה.

מפעל הפיס יכול לטעון שמדובר בתופעה "טבעית". מה שלא טבעי הוא ההתמקדות שלו באזורים המוחלשים וניצול אשליית ההתעשרות הקלה מול אנשים החיים בחוסר כל. במובן הזה הגרלות מפעל הפיס הן "מס עוני": דרך להעביר מעניים לרשויות המקומיות, כולל הרשויות החזקות ביותר בישראל. ועדת הכלכלה בכנסת דרשה את הנתונים ממפעל הפיס ומצאה, למשל, שכמחצית מהכנסות מפעל הפיס מגיעות מהגרלות הצ'אנס שמתקיימות בכל שעתיים. כחצי מיליון ישראלים השתתפו ב־2021 בהגרלות צ'אנס. כשמפלחים את ההכנסות מתגלה התמונה: 62 אחוזים מהכנסות הצ'אנס מגיעות מהשכונות המוחלשות בישראל, הפריפריות החברתיות. האם זה מקרי? נראה שפיזור תחנות הפיס מובהק. בעירי, שדרות, כל התחנות נמצאות בשכונות הישנות והחלשות ביותר. קריית מלאכי היא בירת ההגרלות, עם 19 תחנות, תחנת פיס לכל 1,000 נפש. בנתיבות היחס עולה לתחנת פיס אחת לכל 2,000 תושבים. במודיעין מדובר כבר על תחנה ל־8,000 תושבים. בגני תקווה, עם מספר תושבים זהה לקריית מלאכי, יש שתי תחנות בלבד - תחנה ל־11 אלף תושבים.

זה לא "סתם" עושק - מדובר בעידוד הימורים באופן שתורם להתמכרות, עם השלכות דרמטיות על המשפחות ועל הקהילה. כפי שכינה זאת משה כחלון בשבתו כשר אוצר, נראה שמדובר ב"כסף מלוכלך". זו הפעם הראשונה שהכנסת מקיימת פיקוח הדוק על ההטיה של מפעל הפיס. ח"כ מיכאל ביטון, ולצידו ח"כ אלי כהן וח"כים אחרים בוועדת הכלכלה, החלו לקיים דיונים רציפים בנושא. האחרון שבהם התקיים לפני שבועיים. הבחירות קוטעות את הרצף הזה. הכנסת יוצאת לפגרת בחירות ארוכה, וקשה לדמיין מתי, אם בכלל, יחזור מישהו לעסוק ברצינות בנושא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...