התעללות בגווייה פוליטית. מ"משפט" ההדחה של טראמפ לא ייצא שום דבר טוב, לא לדמוקרטים ולא לאמריקה. הדמוקרטים טוענים שאין זה תהליך עקר משום שהוא עשוי, בסופו, לקבוע כי טראמפ לא יוכל לכהן יותר כנשיא, וכך יובטח לאמריקה כי תופעה כמותו לא תחזור על עצמה. הם טועים. הסבירות שטראמפ ישוב וייבחר כמעט אפסית, וזאת למרות העובדה שיותר מ־70 מיליון אמריקנים תמכו בו בבחירות 2020. יותר ויותר רפובליקנים בכירים מתנערים ממנו בעקבות המלצתו לתומכיו להראות את יכולתם ב־6 בינואר.
ההליך האנכרוניסטי כל כך של הדחה, שבו משחק בית הנבחרים את תפקיד התובע והסנאט את תפקיד השופט, לקוח מרגע רחוק בהיסטוריה, והתיקון ה־25 בחוקה (המאפשר הדחת נשיא מכהן אם אינו כשיר להמשיך לכהן בעיני בכירי ממשלו) הוא תחליף הגיוני להליך האימפיצ'מנט. סביר להניח כי יקשה מאוד למצוא 17 חברי סנאט רפובליקנים שיחברו לדמוקרטים כדי להדיח את הנשיא לשעבר. אחרי הכל, זהו "משפט" בעל אופי פוליטי מאוד.
בעור שיניהם השיגו הדמוקרטים ניצחון בשלוש זרועות השלטון. יהיה זה מאוד בלתי צפוי אם יוכלו לחזור על הרוב בשני בתי הקונגרס גם בעוד פחות משנתיים. תוכנית העבודה שלהם עמוסה מאוד: חלקה מוקדש לתיקון קלקוליו של טראמפ, ורובה - לחידושים בשורה ארוכה של נושאי פנים וחוץ. אם במקום לממש את סדר היום שלהם ישקיעו עכשיו זמן ומרץ בהתעללות בגווייה פוליטית - לא יסלחו להם בוחריהם על הטעות הזו.
תסריט כתוב מראש. על אלפי המפגינים נגד פוטין ובעד מנהיג האופוזיציה, בקור של 52 מעלות מתחת לאפס, ביקוטסק, אפילו אלכסיי נבלני האופוזיציונר המורעל לא חלם. חוץ מזה, הכל היה ידוע מראש: הוא טס מברלין למוסקבה, יורט בדרך, נעצר בידי השלטונות. הכל מצולם ומתועד. גם רבבות המפגינים בכל רחבי רוסיה. גם 3,000 העצורים.
מה חושב לו פוטין - שהכלבים נובחים והשיירה עוברת? שחשיפת העושר המוטרף שלו גורמת לאנשים להעריץ אותו עוד יותר? קשה לדעת. המצלמות המצויות בכל טלפון נייד עלולות להיות אלו שישימו קץ לקריירה שלו, אשר החזירה את רוסיה לתקופה הצארית.
לא מקבלים החלטות בגלל נוסטלגיה. גל"צ // צילום: יהושע יוסף
לא לוותר על התנערות מאלימות. בימים הקרובים יתקיים בקהיר כנס הארגונים הפלשתיניים, כדי לקבוע את הליכי הבחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות בחודשים הבאים. אחת האפשרויות היא שפת"ח וחמאס ירוצו לבחירות ברשימה משותפת, ויחלקו ביניהם את התפקידים הבכירים באש"ף וברשות הפלשתינית.
ב־2005 היה זה הנשיא ה־43, בוש הבן, שביקש מראש הממשלה אריאל שרון לאפשר לחמאס להשתתף בבחירות למועצה הפלשתינית המחוקקת. שרון הסכים, למרות שהיתה זו הפרת הסכם הביניים בין ישראל ואש"ף, הקובע כי מי שקוראים לשימוש באלימות לא יורשו להתמודד בבחירות. כשביקרתי אותו על כך, אמר לי שרון כי בעיניו אין שום הבדל בין אש"ף וחמאס, והוסיף: "כולם ערבים"...
אני מקווה כי ממשלת ישראל הנוכחית תעמוד על כיבוד ההסכם. חשוב שלישראל תהיה כתובת פלשתינית אחת בדמות אש"ף והרשות הפלשתינית, אבל אסור לוותר על התנאי לשילוב חמאס במוסדות השלטון הפלשתיניים: מחויבות שלא להשתמש באלימות כדי להשיג מטרות מדיניות.
גנץ וגל"צ. ושוב מקבל שר הביטחון התורן את המלצת הרמטכ"ל התורן לסגור את גלי צה"ל או להפריט את התחנה. אני זוכר לתחנה הצבאית את חסד נעוריה, כשהיתה החלופה היחידה לקול ישראל. לעולם לא אשכח לה את "ד"ש עם שיר" ואת שבע השעות הצעירות שבהן שידרה ביום. אבל החלטות אסור לקבל רק בגלל נוסטלגיה. צריך להקים ועדה רצינית, להבין את משמעויות הוצאת התחנה מן הצבא, ולהחליט. לא שוברים את ליבי שבועות כה מעטים לפני הבחירות. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
