שיחת הטלפון בין נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ופרקליט המדינה, שי ניצן, היתה במקומה. הנשיאה אמרה לניצן כי מכתב הנשלח לבכירי פרקליטות המדינה בדימוס, אינו יכול להישלח גם לשופטים מכהנים. הללו, גם אם שירתו בעבר שנים ארוכות בפרקליטות, אינם כתובת למאמציו המוצדקים של ניצן ועמיתיו להגן על הפרקליטות מפני המתקפות היומיומיות עליה.
המצב הנוכחי הוא בלתי נסבל. ראש הממשלה המכהן נמצא תחת כתב חשדות שעשוי להפוך בימים הבאים לכתב אישום. כזאת לא היתה בישראל. נתניהו, במצוקתו, פועל בשני קווים מקבילים: מצד אחד הוא מבקש לערער את הלגיטימיות של מערכת אכיפת החוק כדי ששום החלטה שלה כנגדו לא תתקבל על ידי הציבור כהחלטה אובייקטיבית, אלא ככזו הנגועה בפוליטיזציה או במניעים זרים כלשהם. מצד שני, הוא רוצה להגיע אל משפטו, אם יתקיים, כראש ממשלה שהיחס אליו, כולל האפשרות של עסקת טיעון, ינבע מן העובדה שהוא עדיין ממלא את התפקיד החשוב ביותר במדינה.
התקפותיו של נתניהו על המשטרה ועל מי שעמד בראשה, רוני אלשיך, וטענתו כי אין כל ערך להמלצת המשטרה להעמיד אדם לדין, נמשכות בעת האחרונה כאשר ההכרעה הבאה נמצאת בידי היועץ המשפטי לממשלה ובידי בכירי הפרקליטות. זאת כאשר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, מוצג כתינוק שנשבה בין גויים ואשר אין לו ברירה בגלל עמיתיו ובגלל התקשורת אלא להטיל אשמה כוזבת בראש הממשלה (שהביא למינויו).
דבריו המדהימים של שר המשפטים, אמיר אוחנה, על הפרקליטות שבתוך הפרקליטות הם ביטוי לכך שראש הממשלה ומקורביו מוכנים בשלב זה לפגוע פגיעה אנושה במערכת אכיפת החוק בישראל ולא יחששו מלהבעיר אותה, ובלבד שהציבור יאבד את אמונו במערכת ויבין שנתניהו אינו אשם בדבר. המאמצים לערער את האמון במערכת עלו יפה, על פי סקר "ישראל היום". לא בטוח אם היה בכך גם כדי לשכנע בחפותו המלאה של נתניהו.
על כל פנים, הפרקליטות עומדת עכשיו חשופה בפני המתקפות עליה מכיוון הדרג המיניסטריאלי הממונה עליה, והיא זקוקה בהחלט להגנה ולסיוע מצד כל מי שאושיות הדמוקרטיה הישראלית יקרות בעיניו. בהקשר זה, האי־מייל של ניצן הוא מהלך נכון וראוי; רבים מראשי הפרקליטות בעבר הם אנשים שקולם נשמע בחברה הישראלית, ורצוי שהקול הזה יישמע בקול רם אל מול התקפות שר המשפטים ואחרים, שאיבדו כל רסן בנכונותם להרוס כל מה שנבנה כאן במשך יותר מ־70 שנה, ואשר הביא לישראל גאווה רבה במערכת הצדק שלה (אשר אינה נקייה מהחטאות, שגיאות ואף זחיחות דעת).
העובדה שהאי־מייל נשלח גם לכמה שופטים שכיהנו, בעבר, בתפקידים חשובים בפרקליטות המדינה, היא שגיאה שאסור לחזור עליה, ואשר קשה להבין כיצד התרחשה, אך אין מדובר כאן לא במעשה בלתי חוקי, ולא במעשה שיש לו איזושהי השלכה על ההחלטה העתידית של היועמ"ש בעניינו של נתניהו. בעל הטעות שיחק לידי מבקרי הפרקליטות, והעניק להם נושא נוסף לענות בו ולפגוע במערכת החיונית הזו. ההתנצלות וההודאה בטעות היו במקומן, כמו גם שיחת הטלפון בין חיות לניצן. מכל מקום, נדמה לי שהכל מבינים כי ההיערכות לשלב הבא מול המתקפה הצפויה על השופטים ועל הערכאות המשפטיות בישראל, צריכה להתחיל כבר עכשיו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
