הכרתה של קולומביה במדינה הפלשתינית היא דוגמה ברורה למלחמת מאסף מיותרת, שממשלת ישראל מנהלת מאז שהוכרה פלשתין בעצרת האו"ם ב־2012 כמדינה משקיפה, שאינה חברה בארגון.
מצד אחד, ממשלת נתניהו טוענת שכל הנושא הישראלי־פלשתיני ירד מסדר היום העולמי, על רקע המאבק בדאעש, המצב בסוריה, המאבק הסוני באיראן והמלחמה בתימן. מצד שני, היא מסתערת, במאמץ דון־קישוטי, על כל מדינה המצטרפת להכרה במדינה הפלשתינית הווירטואלית.
לשיטתי, ישראל היתה יכולה להיות הראשונה בעולם להכיר במדינה הפלשתינית, תוך שהיא מוסיפה: אין לנו בעיה עם הגדרתכם כמדינה; מה שחשוב לנו הוא לקיים איתכם מו"מ על נושאי הליבה. אתם יודעים שאין עדיין מדינה פלשתינית וכך גם העולם - אבל אם אתם עומדים על כך, אין לנו התנגדות להעניק לכם הכרה.
לשיטת ממשלת נתניהו, אין דבר קל יותר לעולם הציני, המבקש להוכיח את הזדהותו עם הפלשתינים, מאשר להכיר במדינה שאינה קיימת. יש העושים זאת מתוך אהדה אמיתית; אך רובם עושים זאת כדי להפיס קולות בתוך ארצם, הקוראים לפעול למען הפלשתינים, או כדי להתיישר עם מדיניותן של ארצות שכנות.
בדרום אמריקה, למשל, הכירו כל המדינות (חוץ ממקסיקו ופנמה) במדינה הפלשתינית, והן לא עשו זאת מתוך שנאה יוקדת לישראל. לקולומביה חשוב ליישר קו עם מדינות אחרות ביבשת, וזהו אחד הנושאים שבהם קל לה לעשות זאת. נניח לה.
יכול להיות שבתחילת הדרך, עוד חשבו במשרד רה"מ ובמשרד החוץ שמהלך דיפלומטי אגרסיבי יוכל למנוע את ההכרה של מדינות רבות. אחרי שש שנים, הגיע הזמן להכיר בשני דברים: האחד - ההכרה לא שינתה דבר, לא מבחינת הפלשתינים ולא מבחינת ישראל. השני - גם מדינות קרובות לישראל החליטו להכיר במדינה הפלשתינית, ולא השתכנעו להימנע מכך.
במקום לעשות מכל הכרה כזו עלבון גדול, אפשר להסתפק בכך שישראל תרשום לפניה את ההחלטה, ותסביר שמדינה פלשתינית אמיתית תקום רק כתוצאה מהסכם בין ישראל ואש"ף.
הסיפור הדרמטי, שלפיו עמד נתניהו לנסוע לטקס ההשבעה של הנשיא הקולומביאני החדש, איוון דוקה, אך ברגע האחרון ביטל השתתפותו - ככל הנראה מפני שחתן פרס נובל לשלום, ידידנו, הנשיא היוצא קלדרון הודיע על החלטת ההכרה ב־3 באוגוסט, ותיאם זאת עם הנשיא החדש, ועם שר החוץ קרלוס הולמס - אינו משנה דבר לעניין המהותי.
אין שום סיבה לקלקל את היחסים עם קולומביה ועם רוב מדינות העולם, רק משום שהכירו במדינה הפלשתינית. במקום לבזבז אנרגיה מיותרת, כדאי לנתב אותה לניסיון רציני למציאת פתרון מהותי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו